אני לא יודעת במה להתחיל, הכל כל כך השתנה מאז פתיחת הבל,וג לא בהכרח מעמדי החברתי שאכן השתפר אבל זה לא שיש לי פתאום מלא חברים ונהייתי "מקובלת" מה שבאמת השתנה זה שטוב לי, טוב לי אחרי כ"כ הרבה זמן.
שלא תבינו את זה לא נכון, זה לא שסבלתי היו לי המון רגעים של שמחה אבל היה איזה משהו שהפריע, שבגללו לא היה לי טוב וזאת הייתה סיבה אחת בלבד - לא היו לי חברות. עד סוף כיתה ו' בערך תחילת ז' היו לי כמה אבל מאז הייתי בודדה רק אני, וזה קשה, אתם בטח לא מבינים עד כמה.
אז בעצם פתחתי את הבלוג בשביל לשתף, לנסות להשתלב, לקבל עצות ואני רוצה לומר תודה ענקית לכל אלו שנתנו עצות, עודדו ועזרו לי ובמיוחד אני רוצה להודות לך- שיר. את מדהימה ובחיים לא העלתי על דעתי שקשר וירטואלי אפשרי ברמה של יותר מ"שלום שלום" ואת, את באמת עזרת לי, תודה.
אז עכשיו אחרי ש"שפכתי את ליבי" אני אספר לכם מדוע אני מאושרת,
קודם כל אחותי חזרה מחו"ל אחרי טיול ארוך מאוד- אני מאוד קשורה לאחותי ושהיא לא הייתה בארץ הייתי בודדה לגמרי.
והדבר השני שבאמת שימח אותי אלו החברות המקסימות שלי, שעזרו לי ותמכו בי או יותר נכון עוזרות, ותומכות בי כל הזמן, רוני, קורל, אנדי ומאיה אני אוהבת אתכן. וכל כך מעריכה אתכן.
ואם אתם קוראים פה באופן קבוע ורוצים לדעת מה עם שיראל אז בינתיים אף אחת עוד לא תפסה את מקומה כולם מאוד אוהבים אותה, ואליי? היא ממשיכה להתנהג ברוע רק שעכשיו יש לי חברות מקסימות שעוזרות לי :)
דרך אגב, אני מבטיחה בפוסט הבא לשים תמונות של הבגדים :]
זהו סיימתי את הפוסט,
לילה טוב לכולם,
יעלי פרום דה בלוג
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
~~יעלי פרום דה בלוג~~