לפעמים אני מרגישה שאני בפשוט במרוץ נגד הזמן , שפשוט אין טעם להתמודד מולו, אבל אכשהוא אני לא מפסיקה ופשוט מנסה להספיק הכל כמה שיותר מהר.

כל יום לקום אם מחשבות שהזמן חולף, שצריך להספיק כל כך הרבה, פשוט הורגות אותו.

לפימים הייתי רוצה פשוט לנסות לנשם ולהנות מהחיים, למרת שאין לי תלונות יש לי חברות מדהימות, יש לי עבוגה חמודה, אני עושה מה שאני אוהבת ,

אבל השאיפה הזאת ללימודים מלווה אותי תמיד, ברגע שממש רוצים משהו כל כך פוחדים מכישלון, מההתאוששות שתידרש לזה .

אחרי זה אולי אפילו אני לא יתאושש אולי אני יניח את השאיפות שלי , אולי אני אתפשר במקום לנסות לקבל מה שאני רוצה?

ואולי בסופו של דבר יהיה טוב ?

חיים שלי אני יודעת שביקשת ממני שאני לא יקרא אבל מצטערת זה פשוט הופיעה כאן, את יודעת שאני אוהבת אותך חיים יפים שלי,

את יודעת שאני תמיד מוכנה ונרקמת להיות איתך, את ממש חשובה לי , ואני יודעת שאני לא תמיד יודעת מה עובר עלייך, אבל אני מרגישה כשעובר עלייך משהו, אני לא פוחת את זה כי אני מכירה אותך כבן אדם שהוא לא יפתח בכוח אלה יפתח רק כשהוא ירצה,

ואני מאחלת לך רק טוב יפה, באמת תרגישי טוב, תחלימי, תחייכי, תואהבי:) ואני יודעת שאת יודעת לעשות את כל הדברים האלה בצורה הטובה ביותר.

את ממש מיוחדת וחשובה לי, אוהבת אותך לילה טוב יפה :)