אני פשוט מסתכל על השנה האחרונה, מאוגוסט שעבר,
ובאמת שעברתי כל כך כל כך הרבה.
מעגל החברים שלי השתנה בצורה מטורפת, יצאתי, התערבבתי, הכרתי, התאהבתי,
החבר הראשון, החבר השני.
החברים החדשים והעליות והירידות...
התבגרתי, פה ושם.
הצבא.
והכל ככה ממשיך, אבל, וואלה - הייתה לי שנה מדהימה, עברתי כל כך הרבה.
לא יודע למה אני בוחר לסכם את זה דווקא עכשיו בלילה הזה, אחרי מה שהיה היום,
רגע לפני שאני סוגר שבת וזה מדכא,
אולי כי פשוט כל השינוי וההתבגרות התחיל מאוגוסט שעבר.
אני באמת מקווה, טפו טפו טפו, שהתקופה הבאה תהיה לא פחות טובה.
היה לי הרבה פעמים קשה. המון. למזלי היה לי את החברים שלי שיתמכו בי.
אני מסכם אולי את השנה הזאת, כי עכשיו, סוף סוף אחרי הרבה זמן, אני לבד.
עשרה חודשים של אהבה, בגידות, אכזבות, דרמות מכל הסוגים, בכי, רצון למות...
די! הגיע הזמן לעשות קצת כיף.. בלי לדפוק חשבון לאף אחד..
ואולי אני סתם משכנע את עצמי שזה טוב להיות לבד, כי אני לבד כרגע ומנסה להסתכל על הנקודות החיוביות...
שזה גם טוב!
אבל באמת, הגיע הזמן לדעת קצת מה זה לבד. ובפעם הבאה, בלי עין הרע, כשאני אהיה בקשר,
אני אגיע אליו בוגר, והבן אדם הזה באמת יהיה בן אדם שיהיה לי כיף איתו. ואני ארגיש בנוח איתו להיות אני.
לא ביקשתי יותר! :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
