Under My Skin
A Little More Personal |
כינוי:
MusicLover2007 בן: 32
RSS: לקטעים
לתגובות
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2012
RIDE
הייתי בחורף של חיי, והגברים שפגשתי לאורך הדרך היו הקיץ היחידי שלי. בלילות הייתי נרדמת עם חזיונות של עצמי רוקדת, צוחקת ובוכה איתם. שלוש שנים במורד הדרך, כשאני נמצאת בטור עולמי אינסופי, והזכרונות מהם היו הדבר היחיד שבאמת החזיק אותי והזמנים המאושרים היחידים שלי באמת.
הייתי זמרת, לא פופולרית במיוחד, שפעם היו לה חלומות להפוך למשוררת מוכשרת, אבל בעקבות סדרה של אירועים חסרי מזל, ראתה את כל החלומות מתרסקים ומתנפצים כמו מיליון כוכבים בשמי הלילה אשר הייתי מתפללת אליהם כל פעם מחדש - מנצנצים ונשברים. אבל לא באמת היה איכפת לי, כי ידעתי שזה מצריך להשיג כל מה שרצית אי פעם, ואז לאבד אותו על מנת לדעת מהו חופש אמיתי.
כשהאנשים אשר הכרתי, גילו על מה שאני עושה ואיך אני חיה, הם שאלו אותי למה. אבל אין שום תועלת בלהסביר לאנשים שיש להם בית. אין להם מושג מה זה לחפש מבטח באנשים אחרים, לייחל לבית שיהיה היכן שאת מניחה את ראשך.
תמיד הייתי ילדה יוצאת דופן. אמא שלי אמרה לי שיש לי נשמה של זיקית. שום מצפן מוסרי שמנחה אותי צפונה, או אישיות נורמטיבית. רק חוסר החלטיות פנימי אשר היה רחב כמו האוקיינוס. ואם הייתי אומרת שלא תכננתי את כל זה אני הייתי משקרת - בגלל שאני נולדתי להיות האשה האחרת. אשר הייתה שייכת לאף אחד-אבל שייכת לכולם, שלא היה לה כלום-אך רצתה הכל, עם תשוקה לכל הרפתקאה ואובססיה לחופש שהפחידה אותי עד למקום שלא הייתי יכולה לדבר על זה, ודחקה אותי לרמת שגעון אשר הקסימה וסחררה אותי בו זמנית.
כל לילה נהגתי להתפלל שאני אמצא את האנשים שלי - ולבסוף מצאתי - על הדרך הפתוחה. לא היה לנו שום דבר להפסיד, שום דבר להרוויח, שום דבר בו חשקנו יותר חוץ מלהפוך את חיינו לעבודת אומנות.
מי אתם? האם אתם מחוברים לכל הפנטזיות החשוכות שלכן? האם יצרתם לעצמכם חיים כשאתם חופשיים לחוות אותם? אני כן. אני פאקינג משוגעת, אבל אני חופשייה.
חיו מהר, מותו צעירים, היו פרועים ועשו כיף
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
