די כבר, נמאס לי מהכל. מכל האנשים שסובבים אותי,

מכל ה"חברים" הנהדרים, ומהלימודים.

אין לי כוח יותר וזה לא ייאמן שאני אומרת את זה

כי רק לפני שנה הכל היה ממש טוב. היה לי טוב.

הרגשה נוראית. דווקא בתקופה שהכי רע לי,

אין לי מי שיהיה איתי?

אנשים אומרים שכיתה ח' זאת לא שנה טובה,

ושכיתה ט' היא שנה מעולה ומגובשת והכל טוב ויפה.

לא יודעת אם אפשר להאמין לזה.

איך משנה כל כך גרועה אפשר לעבור לשנה טובה?

וכיתה ח' בשבילי - פשוט סיוט. מכל הבחינות.

לא ייאמן שעוד שבועיים וחצי מסיימים לימודים.

וחופש.

וכמה שאני צריכה את זה..

פשוט דרך נפלאה להתחיל חודש חדש.

ותכלס. מי כבר יבוא אליי לשאול מה קורה איתי? אף אחד.

כולם כל כך עסוקים בעצמם. וכן, אולי גם אני.