לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

שְפִּיצֶן.


Avatarכינוי: 

בת: 34

ICQ: 347096865 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2008

אגדת איש הירח


היה היה פעם, לפני שנים רבות, לפני היוולדו של האיש שהמציא את "היה היה פעם", חי לו איכר.

האיכר עבד עבודת פרך במטע קטן שהוריש לו אביו. שעות רבות בילה תחת השמש הקופחת,

מצחו מיוזע וידיו מתכסות יבלות.

אך העבודה הקשה והמאמץ הפיזי הרב השתלמו, ובמטע הקטן צמחו עצי התפוחים היפים והחזקים ביותר

שנראו באזור. התפוחים היו הכי אדומים, הכי גדולים והכי מתוקים, ושמם יצא למרחקים.

יום אחד, עבר שר הצבא המלכותי ליד המטע, והחליט להרשים את מלכו ולהביא לו תפוח אדום ויפה.

המלך שמח מאוד למתנה והשר זכה לתשורות רבות. לאחר הנגיסה הראשונה בתפוח חש המלך ששמחה עזה מציפה אותו.

לאחר הנגיסה השנייה בתפוח חש המלך בשיפור בבריאותו, שהייתה רופפת. לאחר הנגיסה השלישית בתפוח, חש המלך ששלווה

ממלאת את ליבו ונפשו, ובאותו הלילה הייתה שנתו ערבה וטובה.

למחרת בבוקר קם המלך עם חיוך על פניו, וציווה לזמן את שר הצבא. הוא תיחקר אותו מהיכן השיג את התפוח המופלא וציווה עליו להביא

לו ארגז שלם.

יצא שר הצבא, רכוב על סוסו, לעבר מטעו של האיכר הצעיר. כשהגיע, מסר לאיכר את בקשתו של המלך.

להפתעתו ולאימתו הצעיר סירב. שר הצבא ניסה לדבר על ליבו, לשכנע אותו, לאיים עליו, להזהיר אותו מפני חמתו של המלך. כלום לא

עזר, והצעיר סירב לתת מסחורתו לשר.

לבסוף ניסה השר לעניין את האיכר בסחר חליפין. האיכר חשב מעט ואז ענה: "אתן לך את ארגז התפוחים בתמורה לבת המלך".

בתחילה חשב השר כי האיכר מתלוצץ, אך למראה פניו הרציניות עלה השר על סוסו ורכב בחזרה לארמון.

המלך כעס מאוד לשמע דרישת האיכר, אך כיוון שחשק כ''כ בתפוחים, הסכים לשידוך. החתונה נערכה בפאר רב, ובתו היפיפיה של המלך שמחה בחתן

שקיבלה, שכן הוא היה נאה מאוד.

המלך קיבל את ארגז התפוחים, אך ככל שאכל יותר ממנו, כך נהיה חמדן יותר ותאב בצע. הוא זמם בראשו מזימות כיצד להשתלט על מטע התפוחים,

כך שתהיה לו אספקה בלתי מוגבלת של תפוחי הפלא.

לבסוף, שלח מתנקש שיקח בשעת לילה מאוחרת את האיכר לחוף הים וירצח אותו שם. כאשר הבין האיכר, מאוחר מדי, את המזימה הנוראית,

הוא זעק לעזרה, אך היחיד ששמע אותו היה הירח המלא שזרח באותו לילה. הירח ריחם על הנשמה האומללה ושלח קרן אור אל גופו המדמם.

כהרף עין נעלם האיכר, והמתנקש נמצא מת על החוף למחרת בבוקר.

הנסיכה הצעירה חיפשה את בעלה, לאחר שהתעוררה במיטה ריקה, והמלך שהתבייש כ''כ במעשיו התוודה על חטאו. הנסיכה בכתה מרות, ורצה לחוף

הים, קוראת בשמו של בעלה. היא ישבה על החול, בוהה בעיניים ריקות במי הים.

בלילה, כשהכל נהיה ערפילי והים געש, היא שמעה את קול קורא לה. היא חיפשה אחר מקור הקול, ולבסוף הרימה מבטה ונדהמה לראות

נקודה זעירה על פני הירח הלבנים. ככל שהסתכלה על הנקודה, כך היא נהייתה גדולה וברורה יותר.

לבסוף יכלה לראות את דמות בעלה, מחייך אליה ושולח לה נשיקה. היא חייך חיוך קטן מבעד למסך הדמעות, והרגישה שכעת, כשהיא יודעת שהוא במקום בטוח, היא יכולה לחזור לארמון. באותו לילה ישנה שינה ערבה וחלמה חלומות על בית קטן בירח, בו גרים היא ובעלה, ומגדלים את ילדיהם כשבחצר מטע תפוחים.

זהו הסיפור על האיש הירח, שמנחם ועוזר לאנשים במצוקה בלילות ירח מלא. אם תרצו נחמה, הביטו למעלה, ואולי תוכלו לראות אותו שם, מרקד וקופץ,

קוטף כוכבים  ומשליכם למטה.

ומה עם מטע התפוחים? ובכן, הוא נבל בין לילה, והפך לשממה שמעולם לא צמח בה דבר.

נכתב על ידי , 7/1/2008 16:45  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של H.E.R ב-27/1/2008 13:57
 



איזו שנה.


ממש טלנובלה, לא היה משעמם לדקה.

הכל שונה עכשיו, לא ברור אם לטובה או לרעה.

לפעמים עוברת המחשבה של "מה אם".. מה אם הייתי עושה בחירה שונה.

מה אם לא הייתי הולכת בפעם השנייה בפורים. מה אם לא הייתי שותה. מה אם כלום לא היה קורה. מה אם הייתי אומרת לו כן.

מה אם?

אבל אני משערת, שאין מה לבכות על חלב שנשפך, ועוד קלישאות כאלו.


יעל הייתה זרוקה על המיטה, שיערה הארוך אסוף ברישול ועיניה נעוצות בתקרה. היא שכבה בפישוט איברים, בעיוות קל.

כבר שעות שהיא באותה תנוחה. בוהה באותה נקודה בתקרה ולא רואה כלום.

היא אוהבת את הרגעים האלו, שעות חסד בהן כל המחשבות זורמות מראשה אל חלל החדר.

היא לא חושבת, הן פשוט יוצאות החוצה, מתערבלות בחדר במעגלים, מרחפות סמוך למנורת הפלורסנט, ואז מתפוגגות. כמו עשן.

תמונות קטועות של זכרונות ישנים צצות מדי פעם, והיא מרגישה שהיא מזפזפת, ואוהבת את התחושה. לא צריכה להתעמק,

לא צריכה לעצור, לא צריכה לזכור פרטים. דשא, ים, חיוך, גבס, נשיקה, אוטו, חתול. פשוט וקל.

נשימותיה קלות, היא בקושי שומעת אותן. במבט חטוף אל החלון היא רואה שכבר מתחיל להתבהר. עוד לילה של מחשבות. היא

לא מרגישה עייפה, אבל היא יודעת שזה מחכה לה מעבר לפינה. ששוב ישאלו אותה אם היא מרגישה טוב, אם היא אוכלת מספיק,

אם היא רוצה מים. היא מרגישה מעולה, כי עכשיו הראש נקי ואפשר למלא אותו במחשבות חדשות, עד לרגע בו הכל יתמלא, והמוח יתחיל

לשלוח התרעות על עומס יתר במערכת, ואז יגיע עוד לילה של ריקון.

אולי הגיע הזמן לקנות כרטיס זיכרון חדש.


יוווווו מחר קמה מוקדםמוקדםמוקדם. ממש מוקדם. מוקדם זו מילה מאוחרת. סופר-אולטרא-מגה-מוקדם.

ארוחת בוקר בבוגרת ואז עולים להסעה. משו הזוי.

 

 

לילה טוב,

         שנה מעולה ומלאת חומוסD:

נכתב על ידי , 2/1/2008 21:21  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של =shachar= ב-5/1/2008 12:46
 





2,974
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , משוגעים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשְפִּיצֶן אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שְפִּיצֶן ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)