שבת שלום.:D
החלטתי לכתוב פוסט נורמלי, אחרי שנה שהבלוג הזה קיים, קצת לספר חוויות אישיות..
שמתי לב שיש פה מלא מלא אנשים שסתם נכנסים ולא מגיבים.
אז אם אין לכם מה להגיב..
-תגיבו!
תכתבו "אתה מוזמן לשלי", זה הכי קול.
נתחיל בהקדמה:
אנחנו משפחה מאוד מאוד יבשה.D:, אנחנו יוצאים לבלות רק פעם ב... כשיש אספה משפחתית של כולם עם הסבתות!
(איזה 50 ומשהו איש), סתם ככה אנחנו לא יוצאים! יבשים!
בקיצר....
אתמול(חמישי), בערב אימא של החליטה לסוע לעכו כל המשפחה המצומצמת, אימא אבא והאחים שלי ואני.!
3 שעות נסיעה, אז ברור שהתחלנו לשיר שירים כל הדרך כמו איזה מפגרים=]
אנחנו רק נראים משפחה רצינית:O
לפני כן אימא שלי ניצלה את הכשרותי בתור משצ..."דוד, כנס לאינטרנט, תחקור קצת על עכו"
הסברתי פה ושם, בעכו יש מלא ערבים, מלא , אבל ערבים טובים...
למרות שכל ערבי זה מחבל בפוטנציאל.
עכו זאת עיר נמל, ובכל פינה מוכרים דגים, וזה היה דוחה!
בקיצר, היה קטע שאחותי הקטנה התחילה לבכות, מרוב דגים מתים!
אז היא ברחה...
חחח ולאימא שלי נפלט..." אל תרוצי לשם!!, יש שם מלא ערבים!"
פתאום כולם מתכלים עלינו1@#!
פאדיחות...
נמשיך....
אחי הקטן, כיתה ז', התחיל לשחק עם המצלמה בפלאפון, צילם כל דבר קטן, עברנו ליד מצודת עכו,
הפגנתי קצת כושר הדרכה=], הסברתי פה ושם, ואז לאחי עלה ראיון, "בוא נצלם אותך בפוזה של איש משתין, תסתובב!".
למרות הרעיון המוזר, יום גיבוש, אז זרמתי, הסתובבתי.
אחרי 2 , 3 דקות של שקט, ושל עמידה בפוזת "השתנה", אני מסתובב, כולם נעלמו1@#
פאק, הזבל הקטן עבד עלי!
חחחח זה היה אחד ה-קטעים.
בכל מקרה, חזרנו 3 שעות לכיוון ביתנו הקט, ואז נזכרנו בדרך בסצנה מהסדרה "הבורר", אחרי שהם מרוויחים את ה10 מיליון שקל מהאלמנה השחורה, ברוך ויהודה לוי נוסעיפ באוטו, ומתחילים לצעוק...
חח כל הדרך צעקנו וחיכינו אותם...
איזה יום מטורף, חג שמח.
תגיבו!