לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

"חלום שבור" סיפור בהמשכים.



Avatarכינוי:  Little Writer.

בת: 32





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2007    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     




הוסף מסר

12/2007

חלום שבור - פרק 3


"אז מה קטנטונת בשבוע הבא יש לך יום הולדת? "

"כנראה " הוא התקרב לפרצוף שלי ואז התנשקנו נשיקה ארוכה ,

עד ששמענו את הדלת נטרקת .

"רוני ? את בבית ?"

 

פרק 3

 

"כן ירון אני בבית"

קמתי מהר מתומר ופתחתי את הדלת וירדתי למטה .

"איפה היית ?"

"אצל שני"

"חזרתם?" שני זו הייתה החברה של ירון , ממש חמודה .

"כן ,בערך ,תומר אצלנו?"

"כן ואני בדיוק בדרך להכין משהו לאכול אתה רוצה ?"

"כן , איפה אמא? כמה זמן היא בקניות?"

"תתקשר אליה .ותשאל." הוא התחיל לחייג תמס' של אימא .

"תומר בוא למטה " קראתי לו.

הכנתי לאכול .

אחרי כמה דק' ירון חזר עם מבט הכי שמח שרק יכול להיות

"תנחשי מה קרה? " ירון אמר לי .

"מה קרה? דיברת עם אימא?"

"כן , וההורים , נוסעים מיום רביעי לצרפת עד יום חמישי הבא.  אה ודרך אגב , מיום שלישי הם כבר לא פה!!"

"מה? איך!? למה!? ברצינות?! "שאלתי את ירון בפתע.

"כן כן כן , הם חוגגגים תיום נישואים שלהם."

"אבל היום הולדת שלי.."

"בקטנה אחותי" הוא אמר ,והניח את היד שלו על הכתף שלי "יהיה לך שבוע לבד , עם תומר , כי אני בטח אסע לתל אביב עם שני מזמן תכננו בטח ליומיים ככה, אה , ו..את נשארת עם נתן"

נתן זה האח הקטן בן 4 .

ירון היה מאושר , אני לא כל כך , למרות הכל ההורים לא יהיה ביום הולדת שלי בבית .

"לא , נתן יהיה עם סבתא . ושב לאכול כבר תירגע "

"ואוו אחותי ארוחת צהריים , סחתיין , פעם ראשונה שאת מכינה ארוחת צהריים ."

חייכתי חיוך ציני כזה ואמרתי "כן , דבר כזה לא קורה כל יום , ואם לא תירגע אתה בסוף תאכל את זה עם בוב ."

בוב זה הכלב שלנו , גדול ומפחיד , וירון לא כל כך אוהב אותו בזמן האחרון כי בוב אכל לו את הנעל שהוא הכי אהב

אבל כשבוב אוכל לו תשיעורים הוא ממש אוהב אותו.

"טוב אני יושב . " תומר לא הפסיק לצחוק .

אחרי שסיימנו לאכול הלכתי לשטוף כלים ,  ירון ותומר ראו בסלון טלוויזיה , לפי הצעקות הם ראו כדורגל , וקצת לחששו בניהם ,

כשסיימתי עליתי לחדר שלי , והסתכלתי טלוויזיה ונרדמתי ,

כשהתעוררתי בערך בחמש וחצי הרגשתי מחובקת , ומאחוריי שכב תומר ,

"איזה מלאך קטן הוא" לחשתי לעצמי .

ירדתי למטה וראיתי שאימא כבר בבית .

"שלום לך"

"היי , בוקר טוב" אימא אמרה לי .

הייתי עוד רדומה קצת אז התיישבתי על הספה .

"תומר עוד אצלך ?"

"כן הוא ישן. אז מה אימא ? צרפת ? "

"כן , אבא הפתיע אותי וקנה כרטיסים כי ביום חמישי יש לנו יום נישואים , אז נחגוג אותו שם."

"אהא" אמרתי .

עליתי שוב למעלה ותומר עוד ישן , בדיוק התקשרו אלי לפלא זו הייתה מיה –

"הייי"

"מה קורה בובה ?" שאלתי אותה

"הכל נחמד מאוד מה איתך?"

"אצלי מעולה , תומר ישן אצלי עכשיו "

"בגלל זה את לוחשת?" היא שאלה .

"כן" עניתי.

"רוצה לצאת בשמונה וחצי אני אקרא לכולם, באלך ?"

"סבבה בכיף , איפה? בגן שעשועים ?"

"לא , נכון בשכונה שלי? יש את המקום עם ההמון ספסלים? שם"

"אוקי..טוב אני הולכת להתקלח ביוש "

"תהני ביי . "

 

"שני , אבל קבענו ואז היא הסכימה לך..מה קרה פתאום עכשיו?"  הוא התחיל להתבאס.

"היא לא מסכימה לבנתיים , אני אדבר איתה ירון , שלא תחשוב שאני לא רוצה כי אני הכי רוצה לבוא איתך ולהעביר את הימים האלה איתך " היא אמרה . "נתראה בערב ? יש יציאה " היא ניסתה להעביר נושא .

"כן , אני אבוא , תדברי עם אימא שלך על תל אביב טוב ? בבקשה ."

"טוב ממי , אוהבת המון ביוש "

"ביי נסיכה שלי "

ירון נהייה עצוב, הוא כמעט ואיבד תקווה .

 

נכנסתי להתקלח אחרי 20 דק' בערך יצאתי , ומרוב טיפשותי לא לקחתי בגדים איתי ,


 

עטפתי את הגוף במגבת , ויצאתי , על המיטה ישב תומר .

"הוו..ישנוני שלי , בוקר טוב ."

"בוקר טוב עלאק, שמת לב מה השעה ? "

"כן ממי, 6 ורבע , למה ? "

"בשש אני צריך להיות בבית לשמור על אחותי וכרגע אימא שלי התקשרה , אז יפה שלי ,

אני הולך ." הוא קם והתקדם אלי .

"יש יציאה בשמונה וחצי , אני אהיה אצלך בשמונה טוב? או שאתה תבוא אלי? " שאלתי לפני שהוא חיבק אותי .

"כן בטח אימא שלי תחזור עד אז , תבואי את אלי , התנחלתי אצלך כבר . "

הוא חיבק אותי , ואני הייתי עוד רטובה עם המגבת עליי .

"ביי ממי שלי , אני אוהבת אותך" אמרתי לו .

הוא יצא מהחדר ואני המשכתי להתלבש . אח"כ ישבתי קצת במחשב אימא נכנסה לחדר

"זה שיש לך חופש זה לא אומר שעכשיו את מפסיקה עם הלימודים את יודעת?" היא ישר אמרה .

"נוו..אימא מה את רוצה שוב לריב איתי?" תמיד היו לי ולאימא את הריבים האלה על זה שאני לא משקיעה ,

אבל אני כן משקיעה,  ואני עושה כל מה שאני יכולה .

"לא אני מבהירה לך פשוט ." היא אמרה .

"כן תמיד את מבהירה לי , ובסוף יוצא ריב ענק . "

היא שתקה , ועשתה את עצמה מנקה קצת .

"את יוצאת היום ?" שאלה אחרי חמש דק' של שתיקה .

"כן , לשכונה של מיה " עניתי בטון כועס כזה .

"11 וחצי את בבית "

"מה פתאום ? אימא אני בת 16  עוד שבוע . וחוץ מזה אני יוצאת כבר מזמן מעבר לזה . "

"אני לא מתווכחת איתך בכלל על זה . ובשבוע שאני לא אהיה בבית את שומרת על נתן "

הדמעות התחילו לעלות , אני בן אדם ממש רגיש . לא החזקתי את עצמי והתפרצתי

"את חייבת להרוס לי נכון? זה השבוע של היום הולדת שלי ואת בכלל לא תהיי פה לחבק אותי ולהגיד לי מזל טוב , אני לא ירון אימא , אולי הוא שמח שאתם נוסעים , אני לא אימא , אני לא !!" צעקתי .

"ולא נתן לא נשאר איתי הוא נשאר אצל סבתא , ותפסיקי להרוס לי הכל אימא דיי כבר , עכשיו אני מבקשת ממך לצאת לי מהחדר אני רוצה להתחיל להתארגן. " המשכתי פה כבר בכיתי ,

והיא יצאה מהחדר , בשבע וחצי שלחתי לתומר SMS

"אני אוהבת אותך נסיך קטן וישנוני שלי עוד מעט אני אצלך J" והתחלתי להתלבש , התאפרתי קצת ובחמישה לשמונה יצאתי .

כשהגעתי אל תומר אחות שלו הגדולה פתח את הדלת היא בת 20 .

נתנה לי נשיקה שאלה לשלומי ואמרה שתומר למעלה וכנראה עוד מתקלח . ההורים שלו ישבו על הספא .

עליתי למעלה , והוא לא היה במקלחת הוא דיבר בטלפון .

"מי זה?" שאלתי בשקט.

"ליטל" הוא אמר .

ליטל זו אחת הבנות מהשכבה שלו , מאלה שמתגרות בי .

 

 

 

נכתב על ידי Little Writer. , 26/12/2007 21:10  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חלום שבור -פרק 2 (:


 

"יש לכם 5 דק' הפסקה , או שבעצם אתם כל הזמן בהפסקה פשוט תעופו מפה" אמר שון רק עם טון גבוהה .

הלכתי בצעדים קטנות אל שון שעקב אחריי עם עיניו. חזרתי לעצמי במחשבות  כל הזמן 'אני לא רוצה לצאת מפה' .

כשהגעתי אליו נעמדתי כמו חיילת ולא אמרתי כלום , ציפיתי שהוא יגיד משהו ראשון .

"טוב תשמעי.."

 

פרק 2 .

 

"אני צריך שתלכי לבית שלך ותביאי כמה דיסקים שהשארתי שם בחדר של ירון , אני פשוט רוצה לעבוד על כמה שירים מהם.

ובדרך תביאי מים קרים , ובמבה או משהו לאכול כי אנחנו פה עד הערב ."

נשפתי את כל האוויר שהצטבר בפנים , ופשוט הרגשתי יותר טוב .

"יאו..אתה יודע איך הדאגת אותי ?כבר חשבתי שאתה מעיף אותי מהלהקה או משהו כזה" אמרתי לו .

"כן שמתי לב בכל המבטים האלה שלכם , טוב לכי ותקראי לכולם שיכנסו בחזרה " הוא הפנה אלי את גבו והחל ללכת לכיוון הגיטרה .

"אוקי , אני יכולה שמישהו יבוא איתי ?" שאלתי .

הוא הסתובב וענה בקרירות "לא."

לא התווכחתי , פשוט יצאתי וכולם היו ממש ליד הדלת .

"שמעתם את הכל אה ?" שאלתי בפתע את כולם .

כולם החלו להסתובב מסביב עצמם ואני נשארתי מסתכלת עליהם ומנסה לעקוב אחריהם.

"לא" ענה ירון בשיא תמימותו. "מה הוא אמר?" שאל .

"כלום..סתם..אני הולכת הביתה. תכנסו הוא קורה לכם "

התחלתי ללכת לכיוון היציאה מפה , שמעתי את הדלת נפתחת , פתאום תומר נעמד ממולי ושאל - "מה הוא אמר לך?"

"הוא לא אמר כלום , הוא רק ביקש שאני הלך להביא מהבית איזה דיסקים שהוא שכח בחדר של ירון "

"הוא חייב לשלוח אותך? למה לא את ירון?" הקול של תומר התחמם.

"לא משנה , אני כבר באה "

"טוב אני בא איתך" אמר תומר .

"לא , לא צריך , הוא ביקש שתכנסו ."

תומר הסתובב והחל ללכת ידעתי שאמרתי משהו לא במקום .

"נו..תומר, אתה חושב שאני הייתי אומרת לך סתם שהוא אמר את זה ?! אני שאלתי אותו אם הוא מסכים והוא ענה שלא. "

הוא המשיך ללכת כאילו הוא לא הקשיב לכלום .

הסתובבתי גם אני והתחלתי ללכת לכיוון העצים , הבית 20 דק' מפה , זו הדרך היותר קצרה ודרך הכביש הראשי .

"יופי שכחתי את האמ-פי שם . נשים שירים מהפלאפון" אמרתי לעצמי .

שמתי שירים והלכתי בצעדים מהירים , הסתכלתי בשעון -

"11:37 בבוקר, מה לעזאזל אני עושה בימים הראשונים של החופש , הולכת להביא דיסקים אה?" המבט מהשעון הוסר מהר.

התחלתי לזמזם את השיר שהתנגן , ולאט לאט דמיינתי את הלהקה שלנו מנגנת את השיר

פתאום משהו קטע את השיר , והפלאפון החל לנגן את הצלצול .

הסתכלתי על הפלאפון -

'ליאורי מתקשר'

הו..ליאור עכשיו ידבר איתי הרבה , כל הדרך הביתה , יעביר איתי את השעמום .

אני- "שלוםם "

ליאור - "שלום שלום , מה נישמע ?"

אני - "הכל נחמד ביותר, מה איתך ? למה אתה לא ישן?"

ליאור - "איזה לישון התרגלתי לקום מוקדם וחשבתי עם את ישנה אבל אני שומע רעש של מכוניות אז אני מתאר לעצמי שאת לא ישנה כבר ממזמן "

אני - "כן אני בכביש הראשי בדרך הביתה "

ליאור- "לא רוצה לתאר לעצמי מה את עושה על הכביש הראשי "

צחקנו שנינו .

אני- "ליאור , תשתתוווקק "

ליאור- "אבל מה אמרתי?" בקול תמים .

"טוב אבל לא בשביל זה התקשרתי . התקשרתי לשאול מתי יש לך יום הולדת ולמה לעזאזל את לא מזמינה אותי ??"

אני- " יש לי יום הולדת ביום ראשון הבא , ואני לא חוגגת אז אין לי לאן להזמין אותך"

ליאור- "אה..סבבה ..את לא רוצה לצאת למועדון פה בסביבה ?"

אני- "לא יודעת , עם תיקחו אותי לאנשהו אז אני אבוא ."

ליאור – "אוקי בכיף , תגידי את ותומר עדיין ביחד?"

אני- "כן , עוד מעט חצי שנה" נזכרתי בתאריך של החצי שנה .

"בדיוק באותו יום של היום הולדת שלנו אנחנו נהייה חצי שנה ביחד "

ליאור – "נו אז יש עוד סיבה למסיבה."

אני – "כנראה שכן"

 

 

 

"טוב לא סתם הוצאתי מפה את רוני , עלה לי מין רעיון כזה לעשות לה שיר למסיבה הפתעה שנארגן לה"

שון הציע את הרעיון הזה וכולם הסתכלו עליו במבט מוזר כזה .

בלי לעכל את הרעיון מיד ירון אמר "שנייה אני מתקשר לאימא שלי שתעכב אותה "

"איפה נעשה תמסיבה?"

"תומר אתה מכיר אותי , אני דואג להכל , נעשה את זה פה"

"פה?" כולם כאילו התעוררו אפילו ירון שאל את זה ונקטע מהשיחה עם אימא .

"כן , פה . . היא אוהבת את המקום הזה , בשבילה זה כמו בית "

תומר הסתכל מסביבו ואמר  "איפה יש פה מקום לארגן מסיבת הפתעה?"

"טוב הכל מאורגן אמרתי לאימא שלי שתכריח אותה לעזור או משהו כזה בבית" ירון התפרץ באמצע הויכוח והוסיף-

"כן, איפה יש פה מקום לרקוד , לשתות ?"

"אנחנו נזיז הכל . אני צריך פשוט תעזרה שלכם , יש לנו שבוע לארגן את כל זה . אתם איתי ?"

הוא הסתכל עליהם , והם היו בשוק כזה , לא האמינו שבשבוע הם יצליחו .

"כן , אני חשבתי על זה ממזמן כבר ורציתי להציע את זה " אמרה מיה .

כל אחד השתכנע .

"על איזה שיר נעבוד?" יונתן שאל .

"זה שיר מוכר כזה , קוראים לו 'יום הולדת' ושרים אותו הרבה באירועים . שר אותו הכושי הזה. "

"וואי אני מכיר , ניגנו אותו ביום הולדת 20 של אחותי." אמר יונתן .

שון הוציא דפים מהתיק שלו , וחילק אותם לכולם .

"אלו התווים , תעבדו על זה בבית , ותסתירו את זה מרוני כן ?"

אף אחד לא ענה . "וירון ומיה , אתם אלה שתזמינו את החברים שלה. זה ביום ראשון,בדיוק שבוע בשעה שמונה ,

נחביא לה פה את הפלאפון והיא תבוא לקחת אותו עם אחד האנשים שמוזמנים , ונפתיע אותה ."

"תכננת את זה כמו שצריך אה?" תומר שאל את שון .

"אתם הרי מכירים אותי ."

 

"אוף איפה הדיסק הזהה . . "

לא מצאתי את הדיסק ועשיתי בלגן שלם בחדר של ירון והתקשרתי לשון ואמרתי לו שאני לא מוצאת .

"אה , כן , בדיוק רציתי להתקשר אליך ולהגיד לך שאני כבר לא צריך אותו .

אז את יכולה להישאר בבית אני תכף משחרר את כולם גם ככה אז את לא חייבת לבוא " שון אמר לי .

התעצבנתי עליו , פתאום הוא לא צריך את הדיסק הזה ?! הוא גרם לי להתווכח עם תומר , אבל בלעתי את זה .

"טוב אז אני נשארת בבית אתה יכול למסור לתומר שאם הוא רוצה הוא יכול לבוא אלי, ושיביא את האמפי שלי

שכחתי אותו שם . "

"טוב אני אמסור לו , יאללה ביי , אה ומחר אין חזרות "

"אוקי , ביוש"

 

שון ביקש מכולם לשבת ואמר להם –

"טוב הייתם מעולים היום , ובאמת הפתעתם אותי , במיוחד את מיה , כל הכבוד , ואמרתי לרוני שאין מחר חזרות , ואנחנו נצטרך לעבוד על השיר בערך עוד 3 פעמים , הכל יצא טוב , עכשיו אתם יכולים ללכת  "

כולם קמו והתחילו לאסוף את הדברים שלהם

"אה , תומר רוני ביקשה שתבוא אליה ,וגם תביא לה תאמפי שלה, היא שכחה אותו פה , הוא על השולחן."

"אה-הא טוב הלכתי ביי כולם." תומר ענה בזלזול , לקח את האמפי ויצא .

 

אחרי בערך חצי שעה תומר בא אלי , אימא הלכה לקניות , עלינו לחדר שלי , הוצאתי את גיטרה שלו

והתחלתי סתם לנגן , הוא שכב על המיטה וצפה בטלוויזיה לא דיברנו על מה שקרה היום , אני מקווה שהוא הבין שאני לא אשמה ששון לא הסכים , היה שקט בחדר , והחלטתי לשבור את הדממה

" רוצה לאכול משהו ? "

"כן אני די רעב בואי אני יעזור לך . אה ורוני , אני מצטער שקצת כעסתי עליך "

בלב שמחתי שהוא הבין את הטעות שלו .

"לא משנה ממי שלי " אמרתי לו , התקרבתי אליו והושטתי לו יד לעזור לו לקום .

"יאללה בוא י'שמן בוא לאכול" הוא גם הושיט לי יד ומשך אותי אליו ,

נפלתי עליו והפרצוף שלו היה קרוב לשלי

"אז מה קטנטונת בשבוע הבא יש לך יום הולדת? "

"כנראה " הוא התקרב לפרצוף שלי ואז התנשקנו נשיקה ארוכה ,

עד ששמענו את הדלת נטרקת .

"רוני ? את בבית ?"

 


                                            
אשמח עם תגיבו מה דעתכם (:

גווגית .

 

נכתב על ידי Little Writer. , 19/12/2007 18:47  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חלום שבור 3/> - פרק 1 (:


 

אני רוני ,בעוד שבוע אני אהיה בת 16 , אני מנגנת על גיטרה בלהקה שלנו 'Dreams' קוראים ללהקה . מי שמכיר את חבריי הלהקה יודע שהחלום של כל אחד מאיתנו זה להקים להקה מפורסמת .

אנחנו 6 בני נוער , בערך כולם באותו גיל , וכל אחד , מוסיף משהו אחר ללהקה .

יש אותי שאני מנגנת על גיטרה קלאסית ופה ושם גם עושה קולות רקע . יש גם את ירון , שלא רק בבית אני צריכה לסבול אותו ,הוא אחי התאום , והוא גם המתופף של הלהקה . יש את מיה הזמרת המעולה שלנו, אני והיא מגיל 4 וחצי חברות , היא הגיעה מלוס אנג'לס , מאז אני והיא לא נפרדות אפילו לא לרגע . יש גם את יונתן, הבסיסט שלנו . ועל הקלידים יש כמובן את שון , שון הוא הכי גדול הוא בן 17 וחצי כבר , הוא גם זה שארגן את כל הלהקה הזאת בלעדיו כל זה לא היה קורה . ויש את תומר גם מנגן על גיטרה חשמלית , חבר ממש טוב של כולם, הוא גם גדול ממני בערך בשנה, הוא גם זה שהרס לי תקופה ממש יפה בחיים.

 

 

"אתם לא מבינים שבקצב הזה אנחנו לא נתקדם לשום מקום , אתם רוצים להצליח, יש לכם הכל , יש לכם כלי נגינה , יש לכם מקום מעולה ששם אתם כל היום אבל מה,רק חזרות אתם לא עושים !!אתם לא מרוכזים , כל היום מדברים ועושים שטויות ולכל אחד יש את התירוץ שלו רק לא לנגן נכון ?! כל אחד מאחר לחזרות , איפה תומר למשל אה!? המאחר הקבוע שלנו .  הוא בא לפה רק כדאי לראות את רוני נכון ? "

הוא לקח נשימה ארוכה וכולנו ידענו שזה לא הסוף.

"לא סתם נתתי את כל החיים שלי בשביל הלהקה הזאת . אין לנו אפילו שיר אחד משלנו !! קצת להתרכז, קצת להתאמץ, הרי  זה החלום שלנו לא?! כל יום במשך חצי שנה אני חוזר כמעט על אותו דבר, הופעה אחת לא הרמנו , אני יודע איך אתם מנגנים ותאמינו לי שרק בגלל זה אני מתעקש . זו הפעם האחרונה אני מבטיח לכם עכשיו ש.."

פה תומר נכנס עם הקייס על גבו  "שלוםם." הוא אמר בקול עליז וישר בא אלי ונתן לי נשיקה קטנה בפה . "התגעגעתי " לחשתי לו . הסתכלתי  'לעולם הוא לא ייפרד מהקייס הזה' אמרתי לעצמי , את הקייס הזה הוא קיבל בכיתה ד' כשהתחיל ללמוד גיטרה מאח שלו הגדול , מאז הוא לא מחליף אותו למרות שהוא קרוע קצת בצדדים .

כולם שתקו ורק שון המשיך לדבר "שלום שלום באמת !! כמו שאמרתי הוא בא לפה רק כדי לראות את רוני, עכשיו תשבו כולם ותנגנו משהו טוב!! "

כולם ידעו שכששון עצבני אסור להתעסק איתו . כולם תמיד זוכרים שבזכות שון אנחנו מי שאנחנו .

הוא יצא כמו שד ממש כועס מהדלת האחורית וטרק את הדלת אחריו .

"עכשיו אני יכול להגיד שלום יפה ליפה שלי?"

הוא בא ונישק אותי עם המון תשוקה. הוא אהב לנשק אותי ככה  כשאני רק איתו ושאין אף אחד ליידנו, אבל פשוט אחרי יומיים שלא ראינו אחד תשניה כי הוא נסע לסבתא שלו כי תמיד הוא נוסע בתחילת החופש הגדול לשם ליומיים. כולם הסתכלו עלינו .

"אתה יכול להשאיר לי קצת מאחותי אתה יודע אני עוד צריך לקחת אותה הביתה "

"או ממה שיישאר ממנה אחרי שהוא יבלע אותה " אמר יונתן .

כולם צחקו , אבל תומר ואני היינו בעולם משלנו , לא היה לנו אכפת מאף אחד מסביב .

"מה הייתי עושה לך עם היינו לבד" תומר לחש לי . קיוויתי שאף אחד לא שמע את הערות האלה . אני לא אהבתי אותן אבל בכל זאת צחקתי .

אני הרי מכירה את תומר הוא חרמן מאוד . לפי כל הסיפורים שמסתובבים הוא לא בתול , אבל אני יודעת שכן . הוא אמר לי . הוא אחד היפים בבית הספר , בעיקר בשכבת י"א .

" אנחנו צריכים להמשיך בחזרות , תזכרו מה שון אמר" הזכירה לנו מיה .

הוא הפסיק לנשק ואז חיבק אותי ועזב מהר .

הוא הוריד את הקייס עם הגיטרה מהגב והוציא את הגיטרה בזהירות . הוא התחיל לנגן שיר ישן מוכר .

לא הפסקתי לחשוב על מה שאלין אמרה לי , לטענתה כולם רוצות אותו ויעשו הכל כדי שאני והוא ניפרד ,גם לא הפסקתי לחשוב על זה שבהפסקות של הבית ספר ניגשות אלי בנות מהכיתה שלו ואומרות לי 'מה הוא מצא בך,בתולה תמימה שכמותך' וצוחקות לי ממול העיניים. אני כמובן לא סיפרתי לו עדיין , אחרי הכל מה הוא באמת מוצא בי .

"אני חייבת לעלות לעצמי את הביטחון" לחשתי לעצמי "'הוא אוהב אותי ורק אותי ויחכה לי" המחשבות האלה התחלפו כמו רכבת בראשי עד ששון נכנס ושאל עם הכנו משהו להראות לו , כולם נבוכים והוא התאכזב ראו את זה בפניו .

"טוב , עזבו " הוא אמר  "רוני אני צריך לדבר איתך " ישר נלחצתי "טוב" עניתי לו .

ראיתי את המבטים החוששים של כולם , גם אני פחדתי מאוד שהוא יוצא אותי מהלהקה ויכניס מישהו או מישהי אחרת במקומי .

"יש לכם 5 דק' הפסקה , או שבעצם אתם כל הזמן בהפסקה פשוט תעופו מפה, תצאו מהחדר הזה ." אמר שון אם  טון גבוהה .

הלכתי בצעדים קטנים אל שון שעקב אחריי עם עיניו. חזרתי לעצמי במחשבות כל הזמן 'אני לא רוצה לצאת מפה' .

כשהגעתי אליו נעמדתי כמו חיילת ולא אמרתי כלום , ציפיתי שהוא יגיד משהו ראשון .

"טוב תשמעי.."

 

 

 

 

תגיבו (: , גווגית .

קריאה מהנה .

 

נכתב על ידי Little Writer. , 14/12/2007 13:43  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

1,687
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , תחביבים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לLittle Writer. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Little Writer. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)