עוד מעט 3 שנים לבלוג.

פאק..

כ"כ הרבה בכי,

כ"כ הרבה זכרונות,

כ"כ הרבה אהבות,

כ"כ הרבה בנים,

כ"כ הרבה ריבים,

כ"כ הרבה שקרים,

כ"כ הרבה בכסוכים,

כ"כ הרבה סיבוכים...

כ"כ הרבה אני.

פעם הייתי מעדכנת בערך כל יום.פחחחחח

היו ימים שאפילו עידכנתי פעמיים ביום:O

הייתה לי תלות כ"כ גדולה בבלוג הזה.. תלות שמתפוגגת.

אולי בגלל הסיבות , האנשים , הסביבה שהייתי איתם באותה תקופה כבר לא בתקופה הזאתי.

כמה כתובות הוחלפו לבלוג הזה

כמה עיצובים

כמה שמות

וכותבת אחת.

3 שנים.

אני אהיה כנה עם עצמי - אני מודה,הכתיבה כאן היא כתיבה לעצמי ..

ולכן אני מוכנה להתוודות עם עצמי שאני לא יכולה לעזוב את העבר.

זה נכון.. אני חושבת על זה כבר כמה זמן...

יש אנשים שאני פשוט לא יכולה לשחרר אותם.

נכון.. אנחנו לא מדברים כבר כמה שנים(שנתיים נראלי)

אבל.. אני מרגישה שיש להם חלק חשוב בחיים שלי , חלק שאני לא יכולה לעזוב ולעבור ממנו הלאה.

זאת אומרת , אני לא התמודדתי איתם עד הסוף ואני מרגישה כאילו יש דברים לא פתורים.

אופ אני והמחשבות המטומטמות שלי שמתרוצצות לי בראש כבר פאקינג 4 ימים.

וכן יש אנשים חדשים בחיים שלי , הרבה מאוד למען האמת..

ואהבה חדשה..

וסביבה שונה,אחרת..

ואני חושבת שאני מתחילה למצוא את המקום שלי.

אבל..

בכל זאת משו חסר לי ולשם שינוי אני לא רודפת אחר האהבה - וצדקתי , זה לא הכל בחיים.

זה לא מה שגורם לבנאדם להיות מאושר לגמרי..

אז..

תחשבו על זה קצת עם עצמכם. על מה שאתם באמת רוצים.

מה שאנשים רוצים כדי להיות מאושרים זה לא אהבה...

זה מעבר לזה.

יכול להיות שגם אהבה. אבל לא רק אהבה. עדיין יהיה חסר לכם משו.

משו מתוככם...

יום מקסים שיהיה לכם ופורים שמח למקרה שאני לא אעדכן D:

3>