שאף פעם לא נשך
והוא חי שמונה שנים, שנתיים מעל הממוצע של ארנבים
והוא אהב שוקולד
והוא חפר שתי מאורות בגינה בעצמו ותמיד ישן בהם
וקיבל אולי 300 כינויים שונים מכולם
הוא שנא שמרימים אותו
הוא לא פחד מחתולים כי הוא היה כמעט בגודל שלהם
הוא ידע שאסור לו להכנס לבית אבל תמיד ניסה אותנו מחדש
הוא היה שובב, בעיקר כשהתחיל לרדת גשם..
הוא היה סאני שלי, והוא קיבל המון אהבה מכולם
ולפעמים הוא פשוט היה יושב עם עייניים חצי עצומות ומקשיב באוזניים פקוחות למה שיש לי להגיד.
אתמול בלילה הוא ישב כמו מלך בגינה, כיאלו הכל שלו ורק שלו. הבאתי לו לחם אבל הוא לא אכל
אח"כ הוא בא ליד הכלוב וליטפתי אותו והוא נשען עליי עם הגוף שלו, כיאלו מבקש שאעזור לו...
והיום בבוקר הוא כבר שכב בגינה כמו בול עץ, גם אז ליטפתי אותו רק הפעם הוא לא הגיב..
סאני הקטן השמן שלי..אני אתגעגע אליו, ומתגעגעת כבר עכשיו.
(לפני שבוע הוא חגג יומולדת 8)
חבל שחיות לא יכולות לחיות לנצח ולהשאר איתנו תמיד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
/\/\/\/\/