Writing On The Walls

דברים חומקים מהידיים, פשוט נעלמים

ופתאום אתה קולט, שהיד שלך מתרוקנת לאט לאט

אתה אוחז את זה ביד וחושב שתפסת חזק

שזה ישאר לנצח, למרות שלנצח זה לא טוב, ככה אומרים

אז לפחות לתקופה שתצטרך, לתקופה שזה עוד ירגש אותך

אבל זה איכשהו עושה מין סיבוב קטן,

חומק לך מבין האצבעות ומחליק כמו טיפת גשם שזולגת מעלה ביום חורף קר

או כמו הדמעה שלפעמים בורחת לך מתוך העין הרטובה

ולפעמים אתה שוכח,

ואתה לא מרגיש איך זה מחליק לך מהיד

אבל אז אתה עוצר, ומסתכל קצת לאחור

ופתאום קולט

זה זלג.

והלב שלך עדיין לא החליט אם זה טוב או רע

התקופה האחרונה זורמת נחמד,

מרגיש כזה כמו נהר שהתמלא במי הגשם

מתחיל לתפוס קצב

נהיה לי ממש חשק לדברים, קצת התמלאה בי מוטיבציה

ואולי אפילו מרגישה קצת חדשה

נושמת, פורחת

ומקווה להמשיך להיות אופטימית