מאז שנחשף המו"מ הסודי שהוא ניהל עם אסד כראש ממשלה, בנימין נתניהו שב ואומר - לא הסכמתי לסגת מכל רמת הגולן. הסכמתי רק עד קו המצוקים. מאז שהסתיים בכישלון המו"מ שהוא ניהל עם אסד כראש ממשלה, אהוד ברק שב ואומר - לא קיבלתי רגליים קרות ברגע האמת, לא בגלל סקרים עצרתי את המו"מ ברגע הכי חשוב, לא בגלל פוליטיקה.
במשך השנים שעברו מאז, כבר נחשפו המון עדויות לכך ששני המנהיגים לא אומרים אמת, אבל דבר לא עוזר. נתניהו וברק בשלהם. כתבתי כבר בהרחבה על ברק ב"חרקירי". כתבתי כבר בעבר בבלוג הזה על נתניהו ("נתניהו והגולן" מיום 31.5.08), אבל גם בקמפיין הזה, אנחנו שומעים את הגירסאות ההן, ממש כאילו מישהו שיכנע את שני המנהיגים - אם תגידו את זה מספיק פעמים, בסוף יאמינו לכם.
עכשיו יצא סוף סוף (אני כותב סוף סוף, כי אינדיק רצה לפרסם את הספר כבר לפני 5-6 שנים) הספר החדש של מרטין אינדיק, לשעבר שגריר ארה"ב בישראל. שוב, הוא מספר מה באמת קרה. שוב הוא מספר איך רונלד לאודר, שליחו של נתניהו למו"מ הסודי ההוא, הגיע לנשיא קלינטון והראה לו טיוטה על פיה נתניהו ואסד הסכימו לנסיגה מכל רמת הגולן, עד לקו הגבול הבינלאומי של 1923. קלינטון וברק התלהבו עד השמיים. זה היה ויתור סורי (למרות שאפילו הקו הזה הוא הרבה יותר ממה שנתניהו טוען שהסכים) והשאיר בריבונות ישראלית מלאה את הכנרת. בטיוטה היו עוד אלמנטים שביטאו ויתורים סוריים. לא פלא שברק, שתודרך גם הוא על ידי לאודר, קפץ ואמר - אני רוצה כזה. לא "פיקדון רבין" ולא נעליים. מה שאסד הסכים עם נתניהו, אני לוקח.
אינדיק, בפרק 12 בספר, מתאר את שאר מרכיבי הטיוטה ואת שמחת ברק, עד שאסד שמע על העניין. אסד רתח מכעס, כשהוא שמע על הטיוטה שלאודר הציג. הוא קרא לשגרירו בוושינגטון, ואליד מועלם ושם אותו במעצר בית. האישום - אתה הכרת לי את לאודר. לאודר, שהרגיש רע עם כל העניין, הלך שוב לקלינטון. הפעם, הוא גילה לקלינטון שמה שהוא הראה לו בעבר זו לא הטיוטה האמיתית, שנדונה בין הצדדים. בטיוטה האמיתית לה נתניהו הסכים (הסכים!!!) נכתב:
"Israel will withdraw from the Syrian land taken in 1967...to a commonly agreed border baseds on the line of June 4, 1967."
(הציטוט בעמוד 250 לספר "INNOCENT ABROAD ")
צריך לתרגם? נתניהו הסכים לסגת לכל רמת הגולן לקו גבול, שיוסכם במשותף ויתבסס על הקו של יוני 67. זה מאפשר לנתניהו מרחב תמרון קטן פה ושם, אבל איפה זה ואיפה קו המצוקים, עליו דיבר נתניהו?
בעניין ברק, הדברים לא פחות חדים. אינדיק מספר על סצנה (שתוארה על ידי ב"חרקירי") בה הוא מחכה למטוסו של ברק, שנוחת בארה"ב. כשהמטוס נוחת, ברק במפתיע קורא לו פנימה ואומר לו "אני לא יכול לעשות את זה מכיוון שהנסיבות הפוליטיות השתנו". ברק הסביר לו, שלפי הסקרים שבידיו, לא ניתן כעת להגיע לרוב יהודי במשאל עם (עמוד 251). "אם אתחייב עכשיו לנסיגה מלאה, הציבור בישראל יחשוב שאני נותן הכל מראש לפני שאני יודע מה אקבל בתמורה...אני לא יכול להיראות כמו פראייר מול העם שלי". הטיעון הזה תואם אחד לאחד את הניתוח, שעשה עבור ברק, הסוקר שלו, סטנלי גרינברג, לפני שהוא יצא לדרך. "הציבור רוצה לראות מו"מ קשוח", כתב גרינברג.
כבר יצא לי להתעמת עם נתניהו וברק, בנפרד, על הנקודה הזאת. לא שכנעתי אותם. נתניהו טען, שהאמריקנים לא היו שותפים למו"מ ושזיכרונותיהם אינטרסנטיים. ברק טען, שאין שום קשר לסקרים והוא אמר לאינדיק, שלא יוכל להתקדם כי שמע, בהיותו על המטוס, שעיתונאים ישראליים מבלים במרכזי קניות יחד עם חברי משלחות המו"מ. עכשיו, תבחרו אתם למי אתם מאמינים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
רביב דרוקר