כבר כתבתי בעבר קצת על הדרך המבישה בה סיקרנו את פעילותו של ארקדי גיידמק, בתקופה בה עדיין היה גביר. חוסר בדיקה מינימלי של עובדות, נכונות לבלוע כל לוקש וכל קשקוש.
לפני כמה ימים, ראיתי ראיון בערוץ הספורט של העיתונאי דני ענבר עם יועץ התקשורת לשעבר של גיידמק, יוסי מילשטיין. ענבר צילם בעבר סרט עתיר רייטינג על גיידמק, ששודר בערוץ 2. מי שראה, זוכר. גיידמק פיזר אינסוף עובדות מדהימות. לצופה לא היו שום כלים לשפוט אותן וגם יוצרי הסרט לא הציגו שום בדיקה אובייקטיבית של העובדות, למעט הודאה קצת מוזרה, שהם לא הצליחו.
וכך התנהל הדיאלוג בין ענבר למילשטיין בראיון:
ענבר: כמה עבדתם עליי בסרט?
מילשטיין מחייך: המון.
ענבר: למה עשיתם לי את זה?
לא זוכר מה מילשטיין ענה. לא בטוח שזה משנה. בהמשך הראיון מילשטיין יורד על התקשורת הישראלית ועל אישי הציבור הישראליים הבכירים, שקנו כל שטות שהם מכרו בלי בדיקה. בסוף הראיון, אמר ענבר למילשטיין בחיוך - רק שתדע, כשעבדתם עליי וצחקתם עליי, בחלק מהמקרים ידעתי מזה.
סיכום קצר:
1. מילשטיין עזר לגיידמק להטעות את ענבר ודרכו את הציבור הישראלי.
2. הוא גאה בזה.
3. הוא ביקורתי על התקשורת הישראלית (בצדק).
4. ענבר יודע שעבדו עליו (בחלק מהמקרים).
5. אנחנו לא ידענו שעובדים עלינו, לא ידענו שמי שעשה את הסרט יודע (בחלק מהמקרים). שטויות. היה אחלה רייטינג.
דני ענבר מגיב:
בסרט "איש עם ביצים" שביימתי על גאידמאק מעולם לא התיימרתי לייצר תחקיר. כך נאמר בסרט. כך היתה הדרישה מהמזמינים. בסה"כ היתה בקשה מ"רשת" אליי לליווי של גאידמאק חמישה ימים ברוסיה. הסרט היה אמור להיות קידום לתוכנית ריאליטי בהנחייתו של גאידמאק, תוכנית שנגנזה עקב כניסתו לפוליטיקה.
מכיוון שמר מילשטיין הנכבד שיחק עם לא מעט כלי תקשורת (והבנתי שגם עליך לא פסח) לי לפחות היה העז להוציא את זה החוצה, כמו גם את העניין המרכזי בסוגיית גאידמאק - שהכל היה ספין על ספין על ספין! אולי כעסת כי בחרת לשדר כתבה בערוץ 10 המראה כאילו למילשטיין אין איפה לישון והוא כל כולו מעוקל (אגב עיקולים מלפני למעלה מ - 5 שנים, לפני שהכיר את גאידמאק) , כאשר שבוע לאחר מכן אצל גיא פלג שלהבדיל ממך גם גם ראיין אותו בערוץ 2 ראו שלחבר מילשטיין יש דווקא חיים מרופדים ומלאי עושר! אולי כעסת כי מילשטיין בחר לתת את הידיעות הפוליטיות על גאידמאק לערוץ שמתחרה בך?!
מדוע לא מיהרת לפרסם התנצלות על כתבתך כאילו מילשטיין מעוקל כולו?! אה, זה לא היה רייטינגי...
רביב, העניין אינו מילשטיין - הוא השולייה. העניין הוא גאידמאק - והסאבטקסט של הדברים היה על הופעת האיש הזה פתאום באמצע חיינו, משום מקום - וההשלכות שלו על כולנו. אגב, בתוכנית "אדרנלין" עם ענת גורן שאני מאוד אוהב והיא עשויה בטעם ובכישרון, סופר על בעל מכון ליחסי החלפת זוגות. מדוע לא כתבת בלוג על הממצאים האחרונים על אותו "איש נקי" כפי שתואר בסדרה, איש שמואשם כעת בסדרה של מעשי אונס נוראיים?!
לסיכום, נדמה לי שפוסט תקשורת המבקר את הקולגות שלך אינו אלא הדרך שלך להתכתב עם ביקורת. לטעמי זה מיותר ומצביע על חולשתך.
תגובה לדני ענבר
לקח לי כמה ימים מאז שראיתי את הראיון ועד שכתבתי את הפוסט. הסיבה: לא רציתי להסתכסך עם דני ענבר. בסוף, כרגיל, הלכתי על זה.
כמה נקודות:
1. אם כבר אתה מעלה את זה, אז לי מילשטיין לא הצליח למכור דבר. מעולם. תבחן את כל שידוריי. הוא כמעט וגם לא ניסה. שאל אותו למה. מעולם לא הצטערתי על אייטמים שהוא מכר לערוצים מתחרים, כי ידעתי מה ערכם והיום אנחנו רואים אותו במדויק.
2. מר ענבר לא כל כך מבין בנושא עיקולים. זה לא עיקולים. למילשטיין יש תיק בהוצאה לפועל והוא מוגדר כ"חייב מוגבל באמצעים". מוגדר כיום, לא לפני חמש שנים. זה כבר תקף חמש שנים, אבל מילשטיין לא הצליח לכסות את החוב. המעמד הזה גוזר עליו מספר דברים. הוא לא יכול לפתוח חשבון בנק חדש, הוא לא יכול להחזיק כרטיס אשראי או פנקס צ'קים ולא יכול להיות דירקטור בחברה ציבורית. אני לא מתיימר לדעת מה הם המשאבים שעומדים לרשות מר מילשטיין. ההיגיון הישר שלי אומר שאם היה לו הרבה כסף, הוא היה סוגר את התיק בהוצאה לפועל (לא מדובר בכסף גדול) ומקבל כרטיס אשראי ופנקס צ'קים. בין התמונה שאני שירטטתי, על משאביו של מר מילשטיין והתמונה שעלתה מהכתבה של גיא פלג, אני חושד שהתמונה שלי יותר מדוייקת.
3. באמת שאין לי שום רצון לפגוע במר ענבר, אבל החרטבונה הזאת של "התלוות" ולא תחקיר היא בדיוק הבעיה שלי. הצופה מקבל תמונה עובדתית. אין אצלו "התלוות". יש אצלו "סרט על גיידמק" וכך זה שווק בפרומואים ובכל מקום. אני לא מאשים את מר ענבר. ברורים לי האילוצים בהם הוא (ואני) עובדים, אבל ברגע שעושים בחירה "להתלוות" ולא לתחקר, אז בסוף יוסי מילשטיין עושה ממך צחוק.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
רביב דרוקר