"גלובס" פרסמו כתבה ביקורתית על הפעילות של עו"ד מיכל ברק, בתו של אהוד ברק. זה סיפור שטיפלתי בו לפני שנה בערך וויתרתי עליו. מעשה שהיה כך היה.

מקור שלי סיפר לי שמיכל ברק מתפרנסת ממיזם יצירתי. היא הקימה משרד עורכי דין ביחד עם עו"ד דוד גיט. המשרד מציע לרשויות מקומיות עיסקה מפתה - אנחנו נגדיל את תשלומי הארנונה שאתם גובים. איך? לא ממש עניינכם. נוכיח שהשטח יותר גדול, שהגדרתו לא נכונה, לא משנה. נגדיל. מתוך הסכום שנוסיף לקופתכם, נגזור את העמלה שלנו.

עבור הרשות המקומית זו, לכאורה, עיסקה נטולת סיכון. אם ברק-גיט מצליחים, הרשות מקבלת עוד כסף. לא מצליחים? לא משלמים. די מהר המשרד החל לטפל בעשרות רשויות מקומיות בכל רחבי הארץ (לא בטוח שהעיסקה באמת נטולת סיכונים. ראש מועצת דרום השרון סיפר לי שמשרד ברק-גיט עבד עבורם. המשרד ניסה לחייב בשמם תחנת דלק בשטח המועצה בתשלום מוגדל. התחנה הלכה למשפט, ניצחה והביכה מאוד את הרשות המקומית. אותו ראש רשות די הצטער על כל ההרפתקה).

עוד שמעתי שאהוד ברק הרים טלפונים לראשי רשויות רבים בבקשה שישכרו את שירותי בתו. התחלתי לבדוק. לפחות שלושה ראשי רשויות הודו בפניי שברק דיבר איתם. רון נחמן מאריאל, שמואל אבואב מקרית טבעון ואמנון זך מאזור. אחלה סיפור, אלא שברק דיבר עם שני הראשונים, לדבריהם, לפני שחזר לפוליטיקה, כשהיה עדיין אזרח פרטי (גם אם בחלק מהזמן התמודד בפריימריס ב -2004 ונכשל). השלישי, זך, הודה שהשיחה התנהלה כבר כשברק שר ביטחון, אבל טען בתוקף שהוא יזם את השיחה. מיכל ברק ביקשה לפגוש אותי, הוא טען. באופן טבעי, לפני הפגישה, שאלתי את אהוד ברק מה העניין והוא אמר לי.

אלו העובדות ועכשיו ההתלבטות - האם יש פה סיפור? האם שווה לפרסם?

ברור לגמרי שאם הייתי מוכיח שברק פנה כשר ביטחון, יש כאן סיפור משמעותי. בטח ובטח אם פנה לראשי רשויות בשטחי יו"ש - שם שר הביטחון נהנה מאינסוף סמכויות. איך ראש רשות בשטחים יכול להגיד "לא" לשר ביטחון שמבקש ממנו לפגוש את בתו? סיפור, סיפור, אלא שלא הייתה לי שום הוכחה שזה קרה. נחמן התעקש שהפנייה נעשתה לפני שברק נכנס לתפקידו. אם הפניות אכן נעשו רק לפני שברק היה שר ביטחון - מה הסיפור? מותר לו כאזרח פרטי לנצל את קשריו כדי לעזור לבתו.

הייתה לסיפור עוד סמטה צדדית - כנראה שברק-גיט מנסים להוציא עוד כסף, בשם הרשויות המקומיות, ממשרד הביטחון או התעשיות הבטחוניות, על הנדל"ן שנמצא בשליטתם בתחומי אותן רשויות. סיפרו לי שזה קורה בנצרת עילית למשל. אם זה קורה, זה פיקנטי, אבל מה הסיפור? מה, משרד הביטחון ישלם יותר מכיוון שמשרד עו"ד של הרשות המקומית מאויש על ידי בתו של השר? קצת מופרך.

בקיצור, הרגשתי שפרסום הסיפור יגרום עוול לעו"ד ברק ואולי גם לאביה. יש משהו במדיום הטלוויזיוני, בניגוד לעיתון, שמקשה על פרסום סיפורים קטנים. התהודה כל כך גדולה שקשה לכוון את כפתור הווליום לעוצמה נמוכה. אם הייתי מפרסם את הסיפור, הוא היה מתפרש מיידית כשחיתות גדולה. רוב הצופים הרי לא ממש קשובים לפרטים. הם קולטים שברק עזר לבת שלו, זה נראה להם פסול וזהו. בגלל זה גם אני לא רואה שום בעיה בהחלטה של "גלובס" לפרסם. זה בדיוק המקום הנכון לעשות את זה. עיתון כלכלי, נפח סביר. "גלובס" מצא איזה קרס להיתלות בו כדי להצדיק את הפרסום. שירותי המשרד נשכרים על ידי הרשויות המקומיות ללא מכרז. נו, בסדר. לא נפלתי מהכיסא, אבל דיווח ראוי ונכון ואין שום סיבה לא לפרסם אותו.

על הדרך, כבר נזכרתי בעוד סיפור שלא פרסמתי. זמן לא רב אחרי שאולמרט התמנה לראש ממשלה, הגיע אליי מקור עם סיפור סקסי במיוחד. עליזה אולמרט, אשתו של ראש הממשלה, קיבלה במשך כשנה כ-20 אלף שקל בחודש מעמותה שנשלטת (נתמכת) על ידי אבי נאור, המייסד של "אור ירוק" ואקס אמדוקס. המקור גם ידע לספר שנעשו שיחות טלפון לאותה עמותה (השיחות הוקלטו) והאנשים השונים שענו לטלפון לא הכירו מעורבות של גברת אולמרט בחיי העמותה. על פניו, סיפור מעולה. אבי נאור "משמן" את אשת ראש הממשלה. השכל הישר אמר לי שהסיפור רעוע. למה שנאור יעשה את זה? מה הוא צריך את אולמרט ולמה לו להסתכן? אבל, עזבו שכל ישר. אם גברת אולמרט לא עבדה בעמותה וקיבלה כסף חייבים לפרסם את זה.

התקשרתי לנייד האישי של עליזה אולמרט. היא הופתעה, אבל לא התבלבלה. הסבירה שעבדה בשביל הכסף כעובדת סוציאלית ושמדובר בפרויקט של אבי נאור למען ילדים בסיכון, מיזם גדול בשם "יניב" שהיה הבייבי שלה. התקשרתי לאבי נאור. שמעתי ממנו דברים דומים. התקשרתי גם לאילן מזרחי, שעמד בראש המיזם. הוא נשבע שגברת אולמרט עבדה גם עבדה. התקשרתי לעוד מישהו, שהיה מעורב בפרויקט. גם הוא אמר שגברת אולמרט עבדה.

לא פרסמתי. הרגשתי שוב שבסיפורים האלה יש משהו לא הגון בפרסום, בעיקר במדיום הטלוויזיוני. הקייס נראה לי חלש. המקור שלי הלך ליואב יצחק והסיפור פורסם ב"מחלקה ראשונה". שוב, אני לא בטוח שיצחק טעה ולא בהכרח שהחלטתו מעידה על כך שיש ויכוח בינינו. אנחנו עובדים במדיומים שונים לגמרי. באתר אינטרנט אתה יכול להעלות סימני שאלה כאלה. אולי גברת אולמרט עבדה ובכל זאת גיוסה לעבודה הושפע מייחוסה? אולי משכורתה הייתה מוגזמת יחסית לעבודתה? אולי. בטלוויזיה ה"אולי" הזה לא היה עובר טוב. האמת, ככתב שפרסם כמה דברים לא נעימים על אהוד ברק מזה ואהוד אולמרט מזה, היה חשוב לי גם להראות (לעצמי, כי איתם מעולם לא דיברתי על זה) שאני יכול לעצור בכתום. שזו לא ונדטה קבועה. עשה לי טוב להרגיש שכשהסיפור אפור בהיר, אני מסוגל לעצור את עצמי מלפרסם. לא יודע אם הייתי מסוגל לעשות את זה בתחילת הקריירה שלי, אבל היום אני יכול וגם יש לי את הבימה הזאת כדי שחס וחלילה לא אהפוך לתורם בסתר.