לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  רביב דרוקר





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2007

הולנדר הביתה


זה סיפור מסובך אז אתחיל בשורות תחתונות:
1. החקירה שפתח נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר נגד החשב הכללי, ירון זליכה היא חקירה פוליטית ונקמנית מהסוג המגעיל ביותר. פוליטית, במובן הזה שהיא נועדה להקנות להולנדר עוד נקודות בקרב הפוליטיקאים. אולמרט בטח מת על זה. נקמנית, מכיוון שהולנדר מסוכסך עם זליכה. החשב הכללי העיד נגדו במשטרה (יאח"ה) במשך 7 שעות, בחשד שהולנדר ניסה לתפור מכרז. בניגוד לבני תמותה רגילים, להולנדר יש כלי לנקום. אגף החקירות של נציבות שירות המדינה.
2. אם ייצא משהו ממשי מהחקירה הזאת, אני צנצנת. זליכה סובל אולי משורה של שריטות. הוא לא מושחת. רחוק מלהיות. אם כבר, הוא צדקן כפייתי.
3. אין אדם שפוי במדינה שיש לו כוח ואנרגיה להתעמק בסיפור הזה. הולנדר מבין את זה. כל מה שהוא צריך זה את התמונות של זליכה (במקרה היו שם מצלמות...) יוצא מחדר חקירות ואת הקריין אומר "החשב הכללי נחקר היום בחשד...". אחרי המילה "בחשד", ממילא אף אחד לא מקשיב. עורך החדשות לא באמת מכיר את נבכי הסיפור, הוא גם לא רוצה להכיר. די לו בניסוח כללי כמו "הפר את הסדר ניגוד העניינים". מי יודע מה זה ההסדר? איך הוא הפר? האם הפר? זה לא משנה. מה ייצא מהחקירה? אל תהיו תמימים. זה לא מעניין אף אחד. מספיק שאפשר יהיה לכתוב בחודשים הקרובים שזליכה נחשד בכך שהוא בלה בלה בלה.
הכל התחיל בפרסום של "ידיעות אחרונות", עיתון שלא אוהד, בלשון המעטה, את ירון זליכה. זכותם. נציבות שירות המדינה פתחו בעקבות הפרסומים בחקירה. למה לא? אולמרט בטח ישמח. "ידיעות" יפרגן לנציב. מה רע?
עכשיו לעובדות. אני לא מתיימר להכיר את כל העובדות אבל אני מרגיש שדי לי, במקרה הזה, בעובדות שכן ידועות לי והיכרותי רבת השנים עם דרך פעולתו של הולנדר.
ירון זליכה כיהן בעבר בתפקיד בכיר בקבוצת "דרך ארץ" שמפעילה את כביש חוצה ישראל. בעלת המניות העיקרית בקבוצה היא חברת "אפריקה ישראל". כשנכנס זליכה לתפקידו הוא חתם על חוזה, שהטיל עליו מגבלות במשך שנה בכל הקשור למעורבות בנושאים שקשורים ל"דרך ארץ". 
חושדים בזליכה שהוא השתתף בשתי פגישות, שנגדו לכאורה את הסכם ניגוד העניינים. שטויות במיץ עגבניות. גם אם זה נכון אלו שטויות. ברור לגמרי שאף אחד לא היה חוקר פקידים בכירים אחרים בחשדות האלה, בטח לא 3 שנים אחרי שהם קרו לכאורה. אני מכיר הרבה הסדרי ניגוד עניינים, כולל ההסדר של דובי וייסגלס. הולנדר היה יכול לפתוח בעשרות חקירות על חשדות, לכאורה, מהסוג הזה. הוא לא עשה את זה ובצדק. חייבת להיות מידה של היגיון ביישום ההסכמים האלה.
אני גם מכיר את גרסתו של זליכה לעניין. לפי גרסתו, הוא בכלל לא השתתף בשתי פגישות כאלה. פגישה אחת נוהלה עם בכיר בקונצרן בינ"ל שבא לביקור בארץ. החברה בה עובד אותו בכיר היא בעלת מניות באחת החברות שקשורות ל"דרך ארץ".
פגישה הייתה פגישת נימוסין והיא לא עמדה בניגוד להסדר. הפגישה השנייה התקיימה, לגירסתו, אחרי שהסתיימה השנה בה הוטלו עליו מגבלות וגם בה נדונה מדיניות כללית תחבורתית ולא הפעילות הקונקרטית של "דרך ארץ". במדיניות כללית היה מותר לו להתעסק מיומו הראשון בתפקיד. בקיצור, גם כאן אין הפרה. אני מכיר את זליכה לא רע. מעולם לא תפסתי אותו באמירת אי אמת. יכול להיות שהוא מפרש דברים לחומרה, אולי הוא רואה הכל במשקפיים של שחיתות אבל לא תפסתי אותו אומר עובדה לא נכונה. 
עכשיו להולנדר.
12 שנה נציב שירות המדינה הזה בתפקידו. מעניין, לא? אף ראש ממשלה לא רוצה להזיז אותו. איך זה? הוא, כנראה, מאוד מוצלח בתפקיד.
כשפרס נכנס לתפקידו כשר לפיתוח הנגב והגליל הוא אפשר לו לאייש את המשרות הבכירות במשרד ללא מכרז. למה? זה משרד זמני, קבע הולנדר (המשרד הזמני עדיין קיים, כמובן). פרס הביא את כל עוזריו ועוזרותיו. גם אולמרט מקבל יד חופשית כמעט בכל מה שהוא רוצה במשרד ראש הממשלה. שרון קיבל יחס דומה. אם צריך לכופף חוק מכופפים, אם צריך להגמיש את הכללים מגמישים. אם שר החוץ, סילבן שלום, כועס מאוד על דני איילון (באותה פרשה מוזרה בה איילון, שגריר ישראל בוושינגטון התלונן ששר החוץ הורה לפטר את עוזרו כי עוזרו לא הצליח לסדר לסילבן וג'ודי תמונה עם מדונה) אז הולנדר פותח מייד בחקירה של איילון על היחס של אשתו לעוזרי הבית. מהחקירה לא יוצא דבר (איילון ריצה את מלוא תקופת כהונתו אבל ננזף...)
הטכניקה של הולנדר היא בי"ס לבירוקרט מושלם. כל עוד הדברים חבויים מעין הציבור הוא משתף פעולה עם האנשים שחשובים לו. ברגע שיש איזשהו פרסום הוא ישר קופץ כאילו הוא מגן החוק ונוקט בפעולה נחושה לביעור השחיתות. כשאולמרט מינה אנשים בסיטונאות במשרד התמ"ת וכשצחי הנגבי עשה זאת במשרד לאיכות הסביבה, הולנדר לא פעל. הוא לא ידע, לא רצה, לא שמע, אלוהים יודע מה. אחרי שזה קרה הוא הוא הודיע, כמובן, שהוא יפעל בנחישות למיגור הנגע.
באמת שאני מתעב את הנטייה לקרוא לאנשים להתפטר. במקרה של הולנדר אני חושב שמותר לקבוע יוצא דופן. הולנדר הביתה.
נכתב על ידי רביב דרוקר , 14/11/2007 12:52   בקטגוריות המתחרים, פוליטיקה, תחקירים  
93 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , תקשורת ומדיה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרביב דרוקר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רביב דרוקר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)