גילוי נאות - עפר חבר שלי. מה זה חבר. אח. הקטעים הכי טובים בתוכנית שלנו הם הקטעים שהמצלמות לא עובדות. עכשיו מספיק עם ההשתפכות. עפר כתב היום מאמר נגד הביקורת שנמתחה על יאיר לפיד על כך שהוא פרסם את בנק הפועלים. אני מסכים כי הפסטיבל מוגזם. אני יודע שלפיד התכוון להפסיק לפרסם את הבנק מהרגע שהחליט להגיש את "אולפן שישי" ולפני שהביקורת פורסמה. אני גם מסכים שיש ספורט לאומי של "חבוט בלפיד ככל יכולתך" (עכשיו כשהוא מתחרה בנו אני מקווה שיצטרפו עוד ספורטאים לענף).

אחרי שריככתי, אני רוצה להגיד שעיתונאי לא יכול לפרסם מוצר. הטיעונים כל כך ברורים ושחוקים שחבל לחזור עליהם. עפר בעצמו הרי לא מעלה על הדעת לפרסם מוצר מסחרי. נכון, יש אינטרסים אחרים, לא ענייניים של עיתונאים שיכולים לעוות את שיקול דעתם. לא רק אינטרס מסחרי. חטא אחד לא מכשיר חטא אחר. נכון, הצרכן לא מטומטם והוא יודע להבדיל בין גבי גזית, קריין הפרסומות, לבין גבי גזית העיתונאי, אבל גם זה לא מכשיר את השרץ. השאלה היא לא אם הצרכן מבחין. השאלה היא אם גבי גזית יתקוף את החברה שהוא מפרסם או את האינטרס שלה. כשאתה מפרסם בנק אתה יכול לנקוט עמדה בשאלת רפורמת בכר? העמדה שלך תיראה נקייה? איך ירגיש גוף מסחרי שגזית תוקף אותו? הרי ברור שהמנכ"ל של אותו גוף יגיד לעצמו - רבאק, אם רק הייתי לוקח אותו לקמפיין שלנו הוא לא היה מעז.

באמת, אני מרגיש כל כך בנאלי לחזור על הטיעונים האלה שעדיף שאפסיק.

אין ספק שיש פה סקאלה. מבחינתי, בקצה השחור שלה נמצא המקרה של ביצוע פרסומות על ידי עיתונאי (מה זה עיתונאי? גם שאלה טובה. מגיש תוכנית בידור? תוכנית ראיונות?). אבל יש גם נקודות אחרות על הסקאלה הזאת. אני עושה הרצאות לחברות מסחריות. אני מדבר על אותם תחומים שעליהם אני מדבר בטלוויזיה אבל מקבל צ'ק מחברה מסחרית. כמה זה לגיטימי? אותי זה עובר אבל ברור לי שאפשר להתווכח גם עם זה. אני לא מרצה בכסף לגופים פוליטיים או גופים שאותם אני מסקר באופן הדוק. אבל נאמר שאני אבוא בהתנדבות. אולי זה יותר בעייתי? להרצות לצעירי הליכוד או צעירי מרצ בלי כסף זה בעייתי? אלו שאלות קשות ואין לי פתרונות בית ספר עבורן. נדמה לי שפרסום גופים מסחריים לא נמצא בכלל באותם מקומות.