מירב פרסי – צדוק שימשה כעשר שנים בתפקיד הדוברת של אהוד ברק. היא נלחמה עבורו במאבקים התקשורתיים הקשים ביותר וסבלה אותו בימים שאף אחד לא רצה לראות או לשמוע אותו. כשהתחיל הקאמבק שלו הוא פיטר אותה. הוא אפילו לא עשה ניסיון לרכך את המכה. פרסי - צדוק לא הייתה הראשונה והשבוע התברר כי היא גם לא האחרונה. קשה לי לחשוב על אדם אחד שעבד לצד ברק בעשר השנים האחרונות ולא סיים עם בטן מלאה.

הנה רשימה חלקית:

ראש הלשכה של ברק כשהיה ראש ממשלה, חיים מנדל-שקד, התפוטר בקול סערה. לפניו התפטר סגנו שמעון בטאט. זה לווה בראיון ל"מעריב" בו הוא מספר שדרך הניהול של לשכת ראש הממשלה פוגעת בביטחון הלאומי. באותה לשכה עבדו גם אורנה אנג'ל, רוני בונדי, בוז'י הרצוג, דני יתום. אף אחד מהם לא סיים את עבודתו עם ברק בצורה יפה. את הרצוג היה צריך לפייס ארוכות כדי שיסכים לתמוך בברק. יתום לא היה מוכן להוריד את מועמדותו חסרת הסיכוי לראשות העבודה כדי להוכיח לברק שהוא כבר לא עוזר שלו. היו לברק גם שורה של אנשים שעזרו לו בקמפיינים השונים: משה גאון, טל זילברשטיין, יוני קורן. אף אחד מהם לא סיים יפה עם הבוס. חלקם חזרו לעוד סיבוב. חלקם (טל זילברשטיין) לא סולחים עד היום.

אני יכול להמשיך עוד ועוד. תסתכלו על מי שעובד היום עם ברק. אין שם אדם אחד שעבד איתו לפני שנתיים. אלו תמיד אנשים חדשים, בדרך כלל צעירים, שעובדים אותו על בסיס האשליה של "אנחנו מפוכחים, יודעים עם מי יש לנו עסק, אין לנו ציפיות". לאחר מכן הם נגרסים כמו כל קודמיהם.

למה אני מספר לכם את כל זה?

יש אנשים שמאמינים במיתוס כמעט רומנטי שמנהיגים צריכים להיות רעים, קילרים, אנשים קשים. עבורם, מנהיג שמפטר את יד ימינו בהודעה פומבית ביום חמישי באחת עשרה בלילה, כמו שברק פיטר את אלדד יניב, הוא מנהיג עם כוח. שטויות. בעיניי, מנהיג שלא מסוגל לגבש סביבו צוות חזק ועצמאי, שמוכן להתאבד בשבילו, הוא מנהיג נכה. אם הוא לא מסוגל לגרום לעוזרים שלו לעבוד בשבילו, הוא לא יצליח לשכנע אף אחד לעשות שום דבר. ציפי ליבני מחליפה עוזרים כמו גרביים. אלו שעוזבים אותה בדרך כלל לא מתגעגעים. אצל נתניהו המצב דומה. הלשכה נראית כמו תחנת רכבת. באים, הולכים.

יש גם פוליטיקאים אחרים והם בדרך כלל הרבה יותר אפקטיביים. לאריאל שרון היו עוזרים, שהיו מוכנים למות בשבילו. הוא ידע להתקשר אליהם כשהם חולים ולהתעניין בנשותיהם וילדיהם. כשאחד מהם נקלע לבעיות עם אשתו הוא התקשר לאישה. "זה בגללי. אל תעשי לו חיים קשים". אם מישהו עזב את הלשכה, שרון עבד כדי למצוא להם עבודה אחרת. אני זוכר לא פעם שכעיתונאי ניסיתי לדובב אותם לשפוך קצת רעל על שרון ולשכתו. הנחתי שאם הם עזבו יש להם מה להגיד. כמעט תמיד נכשלתי.

אולמרט, אגב, נמצא באותה מקום על הסקאלה. עוזרים נאמנים, מסורים, שעובדים איתו שנים ארוכות ואוהבים אותו. הבוס יודע ללטף, להגיד מילה טובה, להתעניין. כניסת אולמרט ללשכת ראש הממשלה זעזעה את הצוות הזה ואת ההרמוניה בו אבל עדיין לא שמעתם עוזר לשעבר של ראש הממשלה שיצא לתקשורת ולכלך על הבוס.

מאז שברק חזר נשאלתי מאות פעמים אם הוא השתנה. השבוע, חברים, ניתנה לכולם תשובה מהדהדת. הוא אכן השתנה. לרעה...