אתמול התראיין פואד בן אליעזר ב"מה בוער" עם רזי ברקאי. הוא זרק שם פצצה לכאורה - במלוא הביטחון הפואדי שלו הוא אמר שאבו מאזן בעצם מתנגד לשיחרורו של מרוואן ברגותי מהכלא. ערבי בוגדני שכמוהו. איזה ציניות. בשביל לשרוד בשלטון הוא מוכן שחברו יירקב בכלא. רזי ברקאי ובן כספית (מראיין אורח) חגגו על הכותרת ובצדק.
שבועיים וחצי לפני כן פואד התארח באולפן "לונדון את קירשנבאום". אני שימשתי כמראיין אורח במקום ירון לונדון שקיבל בדיוק באותו זמן את פרס סוקולוב. בהפסקת הפרסומות פואד אמר לנו שאבו מאזן מתנגד לשיחרור ברגותי. איתנו הוא היה קצת יותר חופשי. הוא סיפר מי אמר לו את זה. מדובר, לדבריו, באישיות בכירה מאוד. לפני השיחה לא קבענו את כלליה ולכן לא אפרסם את שם האישיות. צוות האולפן ששמע את שר הביטחון לשעבר חשב שמדובר בידיעה חדשותית מצוינת. אני קצת פחות. אח"כ בדקתי ובדקתי ולא מצאתי שום אישוש לדברים. לא פירסמתי ואני לא מצטער.
למה אני מספר לכם את זה? כי פואד הוא תופעה פוליטית שצריך להבין אותה. יש לו איזה מנהג משונה כזה להגיד לא פעם דברים שאין להם קשר אמיתי למציאות ולעובדות. אל תשאלו אותי עכשיו למה ואיך זה קורה. לפעמים אפילו אין צורך בעיוות המציאות אבל הוא עושה את זה. כשעבדתי עם עפר שלח על "בומרנג" נפגשנו כמה פעמים עם שר הביטחון לשעבר, בן אליעזר. שאלנו אותו, בין השאר, על חיסול סאלח שחאדה, חיסול שעורר הרבה מחלוקת, כזכור. פואד היה בחו"ל בזמן שהחיסול אושר סופית ובוצע. פואד סיפר לנו בפרטי פרטים איך הוא אישר את החיסול בשיחות משדה התעופה. הוא דיבר עם המפקד הזה וראש החיל ההוא. מסיפורו עלה שגורמי הצבא הבכירים ביותר שיקרו את שר הביטחון של מדינת ישראל בנוגע לכמות החפים מפשע שעלולה להיפגע כתוצאה מהחיסול. אחלה סיפור. מאוד רצינו לפרסם. שאלנו אותו כמה פעמים על המקרה כדי להיות בטוחים שהבנו. הבנו. רק שלא היה שום קשר בין גרסת בן אליעזר למציאות. אח"כ בדקנו עם גורמים נוספים והתברר שפואד כמעט לא היה מעורב באישור החיסול. אני לא זוכר בדיוק את הפרטים אבל נדמה לי שמעורבותו של בן אליעזר באישור החיסול התמצתה בקבלת עידכון בנושא מראש לשכתו. זאת לא הפעם הראשונה ולא האחרונה שזה קורה לי עם בן אליעזר. כשהוא מדבר על מלחמת לבנון השנייה, הוא מספר לא פעם איך התנגד לה מתחילתה. שוב אחלה סיפור, רק שבישיבת הממשלה הראשונה שאישרה את המבצע פואד לא נכח. הוא היה בחו"ל.
באמצע המלחמה דיווחתי על ישיבת סיעת העבודה. סיפרתי לרפי רשף שפואד היה היחיד בישיבה שדרש מבצע קרקעי. פואד ישב לידי באולפן. מייד אחרי שסיימתי לדווח, הוא הכחיש את הדיווח נמרצות. מאז כל פעם שאנחנו מדברים על המלחמה הוא מזכיר לי שהיה היחיד שתבע פעולה קרקעית. בתגובה אני מזכיר לו את ההכחשה הגורפת שלו. פעם אחת הוא ענה לי "טוב, מה שאתה תגיד אני אגיד הפוך". את העיקרון הזה אני דווקא מבין מצוין.
על הדרך אני כבר אתקן משהו שאמר הבוקר שר הפנים, מאיר שיטרית, לרזי ברקאי ב"מה בוער". שיטרית אמר שהוא היחיד שהצביע נגד בישיבת הקבינט שאישרה את המבצע הקרקעי בסוף המלחמה. לא נכון. שיטרית דיבר נגד המבצע, אבל לא הצביע מהסיבה הפשוטה שאין לו זכות הצבעה. מעמדו בקבינט היה של משקיף ולא חבר. אגב, שיטרית לא היה היחיד שדיבר נגד המבצע הקרקעי. היו עוד שרים שעשו זאת. בסופו של דבר, הם נמנעו כי בימים ההם של המלחמה הופעל עליהם לחץ גדול, גלוי וסמוי, לשדר מראית עין חיצונית של הסכמה וקונצנזוס.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
רביב דרוקר