אין לי מספיק כלים לשפוט את רמתו של תא"ל בדימוס גל הירש כמפקד אוגדה. אני מבקש לקבוע (בימי פוסט וינוגרד כולם "מבקשים לקבוע". למה שאני לא "אקבע" משהו?) שבתור איש יחסי ציבור, הוא מעולה. הירש עובד בזה. הוא עבד בזה כמפקד פעיל והוא הפך את זה כמעט לאובססיה אחרי שיחרורו הכפוי מהצבא.
יום לפני דו"ח וינוגרד התקשרה אליי אשת יחסי ציבור. אולי אני רוצה להיפגש עם הירש? בסוף, לי לא יצא אבל ראיתי ושמעתי כמה עיתונאים בימים האחרונים. אין לי ספק שלהם יצא. פתאום אתה שומע מכל מיני עיתונאים שבכלל ועדת וינוגרד זיכתה את הירש, שאולי צריך להחזיר אותו לצבא, שאולי נעשה לו עוול.
להירש מותר להילחם על שמו הטוב. אין לי שום בעיה שהוא מדבר עם עיתונאים. היום, כשהוא משוחרר, זה גם לגיטימי לגמרי להיעזר באשת יחסי ציבור. אי אפשר גם לקחת ממנו שנים של שירות צבאי, בחלקן הגדול כשהוא מסכן את חייו. בטח לא צריך להתייחס אליו כמו מישהו שנושא על גבו כתם מוסרי. אבל מפה ועד האמירות המזכות על תיפקודו במלחמת לבנון הדרך מאוד רחוקה.
דו"ח וינוגרד הסופי מחמיר עם האוגדונר הירש. למעשה, חברי הוועדה הולכים בעניינו על גבול ההתחייבות שלהם לבג"צ לא לפגוע בדו"ח שלהם באישים ספציפיים. קראתי שני שליש מהדו"ח ולא מצאתי מישהו שהוועדה ביקורתית במישרין על תיפקודו כמו גל הירש. אפילו אהוד אולמרט ועמיר פרץ קיבלו איזו כסות של "הדרג המדיני". במקרה של הירש הוועדה מצטטת את שפת הפקודות (עד למלחמה הירש תמיד התגאה שהוא המציא שפה חדשה) של האוגדונר עם ה"נחילים" ו"ענן הצרעות" ושאר מכתמי הלשון שהירש המציא. הוועדה קובעת שהפקודות הללו לא היו ברורות לכוחות שסונפו לאוגדה בזמן המלחמה ושהן הקשו על התקשורת בזמן קריטי. היא מותחת ביקורת קשה על הקרב שניהל הירש בבינת ג'ביל. זה לא היה "קרב אוגדתי", קובעת הוועדה. הירש, בכל המצגות שעשה לעיתונאים בשנה וחצי האחרונות, התהדר שהוא הפעיל יותר חטיבות בו זמנית מכל אחד אחר. הוועדה אומרת - לא היה סיוע ארטילרי, לא היה קרב מסודר, הקרב לא נוהל כהלכה, הוא לא תוכנן כמעט, היא מתארת אותו ככמה היתקלויות במחבלים ופוסקת את מה שכולנו יודעים - הקרב בבינת ג'ביל לא השיג את התוצאות המקוות והשאיר תחושת תיסכול עמוקה. אם זה זיכוי מה זו הרשעה?
יש עוד איזכורים ביקורתיים לתיפקודה של אוגדה 91 בזמן מלחמת לבנון בפיקודו של הירש (הקרב במארון א ראס) עם רמיזות מאוד לא דקות לתיפקודו של האוגדונר.
אני מכיר גם את תיפקודו של גל הירש בזמן האינתיפאדה השנייה. כתבתי על זה, יחד עם עפר שלח, בספרנו "בומרנג". אני "מבקש לקבוע" שאחת התוצאות החיוביות של מלחמת לבנון השנייה היא שגל הירש עזב את הצבא. קידומו לתפקידים בכירים עוד יותר הוא תסריט שנראה לי מפחיד. לא פחות. השילוב של כישרון עצום, כריזמה, יהירות ברמות שקשה לתאר, מיליטנטיות ושאפתנות גדולה הוא מתכון בטוח להסתבכויות צבאיות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
רביב דרוקר