קצת התבאסתי מעצמי בסיפור של אפרים סנה אתמול. ומכיוון שזה הפך להיות הפורום בו אני מתבכיין על החטאים שאני עושה בטלוויזיה, אעשה זאת שוב.
אפרים סנה הוא מטובי הפוליטיקאים שלנו. באמת. מעולם לא תפסתי אותו בדבר שקר. הוא נקי, ישר והגון. כן, הוא עסקן לא קטן. התעסק הרבה בחברי מרכז מפלגת העבודה, בלתת להם יחס ואפילו לעזור להם, אבל עדיין את רוב האנרגיה שלו הוא השקיע בדברים הנכונים. איראן, סוריה, פלשתינים. בכל זאת, אתמול שימשתי בתור האיש הרע ב"לונדון את קירשנבאום", זה שמתייחס בציניות ובספקנות לחלומותיו על מפלגה חדשה.
שלא תבינו לא נכון - אני עדיין לא מאמין שאפרים סנה ייכנס לכנסת על כנפי "ישראל חזקה". אני עדיין בטוח שגם סנה מבין את זה. אבל זה מבאס לשמש בתור האיש הרע. שמתי לב שעמיתיו של סנה לסיעה לא רצו להגיד בפומבי דבר על הצעד. הם לא רצו לשמש בתפקיד הזה. כולם, כמוני, היו משוכנעים שסנה מספיק מפוכח כדי להבין שאין לו סיכוי להפוך למועמד לראשות ממשלה.
אני מנסה לשכנע את עצמי שאין מה לעשות, זה התפקיד שלי, זו המשבצת שלי וזו העבודה שלי, אבל אני לא יכול להגיד ביושר שלא חשבתי, כשנכנסתי לאולפן, על איך מעבירים את המסר בצורה הכי מבדרת (בסוף לא כל כך הצלחתי אבל ניסיתי) ולהעביר אותו בצורה מבדרת זה אומר - להגחיך את אפרים סנה.
לפני שנכנסתי לאולפן, סנה בא לדבר איתי. היה ברור לי שחשוב לו שלא אגחיך אותו ואת הרעיון. מגיע לו שלא אגחיך אותו. הוא עשה צעד נקי ציבורית. התפטר, לא השמיץ, הלך יפה והצהיר על אידיאולוגיה חדשה. דיברנו. הוא שאל - "למה אתה לא מדבר איתי לפני שאתה בא לאולפן לפרשן אותי?", אמרתי לו - כי אתה לא יכול להיות גלוי איתי. אתה לא יכול להסביר לי מה באמת אתה מתכנן. אתה חייב לומר שאתה מאמין שהמפלגה תצליח, שתיכנס לכנסת. הוא אמר שבטח שהוא יכול לדבר בכנות והוסיף שיש לו סיכוי טוב להיכנס לכנסת, שהסקרים בעדו וכו'. עוד פעם הייתי החרא הספקן והציני. אחרי השידור הצטרפו גם ירון לונדון ואלון בן דוד לשיחה. שם כבר הייתי גם צריך להרשים את האחרים, בכלל תמריץ להסביר באותות ובמופתים למה סנה עשה צעד חסר היגיון. בקיצור, בפעם הבאה אני רוצה להגיד את אותם דברים באולפן, אבל לדאוג שסנה לא יהיה בסביבה כשאני אומר אותם...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
רביב דרוקר