אלוף פיקוד הצפון, גדי אייזנקוט, נתן ראיון מאוד מעניין ל"ידיעות אחרונות". עושה רושם מהראיון שהוא בא עם מסרים מהבית, מסרים ברשות ובסמכות, זה נקרא כמו דרך של מדינת ישראל להודיע מראש מה תהיה מדיניותה החדשה בעימות עתידי עם החיזבאללה. להכשיר את דעת קהל בארץ ובעולם. זהו סוג הראיונות שדובר צה"ל מזכיר אח"כ לכתבים בעיצומה של הלחימה. מה אתם מופתעים? אמרנו מראש שזה מה שנעשה.

אז מה המדיניות החדשה?

א. ישראל תשמיד כפרים שיעיים בדרום לבנון, במידה ויתבצע מהם שיגור של רקטות. במלחמה האחרונה המדיניות הייתה - יורים רק לעבר מקורות הירי, מנסים "לצוד" משגרים, מקסימום יורים לשולי הכפר. עכשיו, אייזנקוט מבטיח לנהוג בכפרים כאילו היו בסיסים צבאיים.

ב. ישראל תפגע במטרות של ממשלת לבנון ולא תעניק להם מעין חסינות, כמו במלחמה האחרונה. הוא לא מפרט איזה מטרות, אבל מהדיונים שהתנהלו במלחמת לבנון השנייה אפשר לשער שמדובר בתחנות כוח, מטרות שלטוניות, תשתית וכו'. זה קרה קצת גם במלחמה האחרונה, אבל תמיד תחת הצדקה כזו או אחרת, שרלוונטית לחיזבאללה.

ג. ישראל לא שוללת מתקפת מנע על החיזבאללה. אייזנקוט מגלה שהאפשרות הזו נמצאת בדיונים.

אין לי ספק שדעת הקהל בישראל מאוד תאהב את המדיניות החדשה, בעיקר על רקע מה שקרה במלחמה האחרונה. סביר להניח, שגם רוב התקשורת תפרגן. מן הסתם לא יהיה קשה לגייס רוב להחלטות כאלה כמעט בכל הרכב של ממשלה.

כמה מחשבות:

1. אני מאוד מעריך את האלוף אייזנקוט. יצא לי להכיר אותו, קצת ישירות ובעיקר דרך אחרים, במהלך תפקידיו השונים ולמדתי שהוא אדם גלוי וכן. דווקא בגלל זה אני שואל את עצמי - איפה התקבלו ההחלטות אלה?

אלו החלטות מאוד משמעותיות באלף ואחד היבטים: האם זה יביא את ההכרעה החדה והמיוחלת על החיזבאללה? האם הקהילה הבינ"ל לא תראה בהפצצת כפרים פשע מלחמה? האם אנחנו מוכנים להרוג אלפי אזרחים שיעיים בבתיהם, גם אם אנחנו בטוחים שהבתים האלה משמשים לשיגור קטיושות?

החלטות מהסוג הזה מצריכות אישור קבינט/ממשלה, המועצה לבטחון לאומי אמורה לסקור אותן, זה לא יכול להיגמר בראיון של אלוף פיקוד צפון בעיתון.

2. ייתכן מאוד שדברי אייזנקוט נועדו רק להרתעה. במקרה כזה, הדברים מקבלים, כמובן, לבוש שונה לחלוטין. אין לי שום בעיה עם דברי רהב, אם הם מיועדים להרתעת הצד השני ונסיכת ביטחון בצד שלנו. יותר מזה, זרימת האינפורמציה שמגיעה אלינו היא מוטה באופן דרמטי. אנחנו שומעים כל הזמן על התעצמות החיזבאללה, אספקת נשק, מספר הרקטות וכו'. אנחנו שומעים פחות על ההתעצמות הישראלית, שהיא לא פחות משמעותית. לכן, טוב מאוד שהרמטכ"ל נותן סוף סוף לאלופים קצת לדבר (אלוף פיקוד המרכז התראיין בסוף השבוע ל"הארץ"). מצד שני, כבר התנסינו יותר מדי בשנים האחרונות באיומים ישראליים דרמטיים שהתפוגגו ביום פקודה.  

3. גם גדי אייזנקוט יודע שהסיכוי שישראל תנחית מכת מנע על החיזבאללה הוא נמוך. שוב, אין שום בעיה בלאיים, אבל קשה מאוד לקחת מדינות דמוקרטיות למלחמות מנע. יש לזה, כמובן, תקדימים, אבל צריך בשביל זה הנהגה נחושה, שמנהלת קמפיין מקומי ובינ"ל לטובת מלחמה כזאת. קצת קשה לי לראות את זה קורה פה, לא משנה מי יהיה ראש הממשלה הבא.

למה אני נטפל לזה? כי העובדה שאנחנו לא מזדרזים לבצע מתקפת מנע כזו רק מוכיחה כמה מופרכת הייתה המתקפה על שש שנות השקט "המשקר", שישראל איפשרה בדרום לבנון. אהוד ברק ניסח את זה מצוין לא מזמן ב"לונדון קירשנבאום": ממתי אנחנו יוצאים למלחמה כשאחד מאוייבינו מתעצם? יוצאים למלחמה כשיש איום ברור, חד על אינטרסים מרכזיים של ישראל. לכן, לא הייתה סיבה הגיונית לפתוח במלחמה מול החיזבאללה בשנים 2000-2006 ולדעתי, גם אין סיבה עכשיו.

4. לבסוף, אייזנקוט אומר שני דברים על סוריה. ראשית, שהיא לא תיהנה מחסינות במקרה של עימות מול החיזבאללה. אין לי בעיה עם העמדה. יש לי בעיה עם העובדה שאומר את הדברים אלוף בצה"ל. שנית, אייזנקוט אומר שסוריה נהנית היום מכל העולמות. היא שיפרה את הדימוי הבינ"ל שלה בעקבות השיחות עם ישראל, אבל ממשיכה עם קשריה עם איראן והחיזבאללה. במילים יותר בוטות, אייזנקוט מותח ביקורת על החלטת ממשלת אולמרט לפתוח בשיחות עם הסורים בלי לקבל דבר (אולמרט האיש, כמובן, כן קיבל הצדקה מלאכותית לשלטונו). הסורים נהנים מהשיחות, מסביר אייזנקוט, בלי לשלם דבר. גם כאן אני מסכים לגמרי עם אייזנקוט, אבל חושב שפה הוא חצה את הגבול. זה גבול שנחצה באופן כל כך תכוף בארץ, שאייזנקוט בטח אפילו לא הרגיש, אבל איך התרגלנו שאלוף פיקוד הצפון מרשה לעצמו למתוח ביקורת בעיתון על החלטה של הדרג המדיני?