|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
הפוליגרף החדש של א' או: איזה קשקוש
כמה קל לעשות ספין בישראל. אוף, כמה שזה קל. כלי התקשורת מספרים בכותרות אדירות על הפוליגרף שעברה א', המתלוננת הראשונה נגד משה קצב.
ובכן, זה לא סיפור. בלשון המעטה.
א. א' עברה בדיקת פוליגרף בתחילת הפרשה, איפשהו ביולי 2006. אני לא זוכר תאריך מדויק. זה היה כל כך מזמן. תוצאות הבדיקה (דוברת אמת) דווחו לפני שנתיים. שנתיים! מה חדש בבדיקה הזאת? כלום.
ב. עזבו את העובדה שבדיקת פוליגרף אינה קבילה במשפט פלילי. הנקודה החשובה היא, שפוליגרף לא יכול לבדוק את הנפש, במילים אחרות, הפוליגרף יכול לבדוק את השאלה אם א' מספרת אמת כשהיא אומרת שקיימה יחסי מין מלאים עם משה קצב. הוא לא מסוגל לענות ולא מתיימר אפילו אם הייתה או לא הייתה הסכמה ליחסי המין הללו. א' לא נשאלה בעניין הזה ולא ענתה. מיותר לציין שזו השאלה היחידה שבאמת משנה. גם הפרקליטות חושבת שא' וקצב קיימו יחסי מין מלאים, היא רק לא הייתה בטוחה שתצליח להוכיח שלא הייתה הסכמה. אני חשבתי שצריך להגיש כתב אישום נגד קצב בעניין של א', למרות הסתירות שהתגלו בעדותה, לפחות על בעילה בהסכמה תוך ניצול יחסי מרות. הפרקליטות חשבה אחרת. בכל מקרה, הפוליגרף הוא ממש לא גורם בעניין הזה. כדי להוכיח את העבירה של בעילה בהסכמה צריך להוכיח "ניצול" ו"ניצול" זה לא דבר שפוליגרף יכול לבדוק.
ג. אלוהים אדירים, שנה אחרי שנסגרה עסקת טיעון, חודשיים אחרי שקצב חזר בו, כשפרושים לפנינו כל מסמכי החקירה, עדות קצב, עדות א', עדויות חברותיה, מה לעזאזל נותן הפוליגרף? למה אנחנו מפרסמים את זה ועוד בהבלטה כזאת?
| |
אורי ודידי, דידי ואורי
יותר ויותר אני מוצא את עצמי חושב על דידי לחמן מסר. בעיניי, היא הגיבורה הכי מעניינת בפרשת טלנסקי. אצלה שוכנים, כנראה, הקונפליקטים הכי מרתקים, נאמנות לבעל מול שיתוף הפעולה עם המשטרה, הרצון לעזור לאולמרט מול הרצון לפגוע באולמרט. אני, כמובן, לא מגיע לסיפור שלה מהזווית הספרותית-אינטלקטואלית. זה סתם מסווה דק. אני מתחבר אליה, כי אני די משוכנע (בלא מעט יהירות) שלא יכולתי להיות אורי מסר וסביר להניח, שאנשים מהציבור גם לא יכולים באמת להתגלגל להיות טלנסקי או אולמרט. דידי, לעומת זאת, היא כמו עובר האורח שהלך על המדרכה ורכב סטה מהכביש ודרס אותו. על פניו אין לה שום אחריות ושום אשמה.
אני אלך שנייה אחורה.
דידי לחמן מסר היא המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. היא משנה לעניינים כלכליים ובמשך שנים ארוכות ניהלה קרבות הירואיים נגד טייקונים מסחריים בשם האינטרס הציבורי. הרבה אנשי עסקים ישמחו להשמיץ אותה באוזניכם, אבל לא שמעתי מישהו מהם שטוען שהיא לא פעלה בתום לב, או שהיא לא האמינה בכל ליבה שהיא מייצגת את האינטרס הציבורי. כשהייתי קורא על מאבקיה, מצאתי את עצמי מקנא בה לא מעט. אנחנו נוהגים להשמיץ את הבירוקרטיה, אבל בירוקרטית אחת, עם משכורת צנועה למדי, יכולה לעמוד בפני אנשים ששווים מיליארדים ולהגיד להם את מה שהם כל כך לא רגילים לשמוע - לא, אדוני. לא פה.
במשך כל השנים האלה היה נדמה לי שלחמן מסר חיה קצת חיים כפולים. השמועות וחצאי הידיעות על הקשר הלא נקי בין אורי בעלה לאולמרט, התעופפו בברנז'ה. היו גם תחקירים עיתונאיים ומבקר מדינה וכל הזמן הזה דידי שתקה.
פעם אחת, לפני כשנתיים, החלטנו לעשות אייטם קצר עליה ל"שישי". זה היה עוד לפני מבקר המדינה והמשטרה. לחמן מסר הייתה מסוייגת. היא פחדה משאלות על בעלה והקשר עם אולמרט, שבדיוק נבחר לראש ממשלה. הרגעתי אותה שהאייטם לא על זה, אבל שהיא תישאל על כך. שאלתי. היא ברחה באיזו תשובה מוכנה מראש ובכך זה נגמר. לפני כן ואחרי כן, לא ראיתי אותה מדברת בפומבי אי פעם בנושא.
מקורותיי ידעו לספר לי שלחמן מסר בכלל לא אוהבת את אולמרט, בלשון המעטה, שהיחסים ביניהם כמעט ולא קיימים ושהיא מפעילה לחץ על בעלה מעת לעת לקרר את היחסים. יצא לי כמה פעמים לדבר על הנושא הזה עם מקורבי אולמרט. הם נהגו לנחור בבוז למשמע הטענות האלה. "מה, היא לא שואלת מאיפה אורי התעשר פתאום? מאיפה יש לו כסף לבנות בית בקיסריה? איך פתאום הם נוסעים לטיולים יוקרתיים לחו"ל?". האמת, שאלות טובות. יש זוגות כאלה, כנראה, שהאישה לא ממש מתערבת בעיסקי בעלה וההפך. אצלי בבית זה בדיוק ההיפך, אז זה נראה לי קצת מוזר, אבל לא כולם חיים ככה. מצד שני, האם יכול להיות שלחמן מסר החדה, החריפה, הישרה לא שואלת קצת יותר שאלות? ואולי היא שאלה, ואולי אורי לא ענה לה, או שלא סיפר לה הכול ואולי סיפר לה והיא החליטה לחיות עם זה, או לא לחיות עם זה. אלוהים יודע. אתם מבינים למה אם היו מאפשרים לי לבחור רק בן אדם אחד לראיון הייתי בוחר בדידי?
זה כבר לא סוד שעו"ד מסר לא נמצא בחודשים האחרונים במצב בריאותי מזהיר. הלחץ כבד עליו. לפני כמה חודשים שמעתי מה עבר עליו (גם פה אני לא כותב במה בדיוק מדובר כי עדיין, למרות הכול, יש גבול שאני חושש לעבור) והחלטתי לפרסם רק את התוצאה של מצבו הבריאותי, כלומר את העובדה שהוא לא מגיע לחקירת המשטרה. התקשרתי לדידי. זו הייתה שיחה מזעזעת. הרגשתי כמו כתב צהובון בריטי שרודף אחרי המכונית של דיאנה. דידי ניפנפה אותי ואת שאלותיי החודרניות. אני לא בטוח, בדיעבד, שהייתי צריך את השיחה ההיא.
כך או כך, עכשיו מסר בחקירה. מצבו הבריאותי, כך אומרים לי, עדיין לא מזהיר. הוא מתייעץ הרבה עם דידי ועד כמה שאני שומע, התקשר אליה אפילו מחדרי החקירות. לפני איזה שבועיים דיברתי עם אדם מאוד מקורב לאולמרט. הוא האשים את דידי בכל העניין. התיאוריה שלו (מאז שמעתי אותה עוד כמה פעמים) הייתה שהיא יושבת על האוזן של אורי, בעלה, ומסיתה אותו נגד אולמרט. משכנעת אותו לפתוח את הפה. אין לי מושג אם זה נכון, אבל בשביל הדמות של דידי לחמן מסר, שחיה בראש שלי, אני מאוד מקווה שכן.
| |
פרשת טלנסקי - רעש לבן
בימים האחרונים הדוברים (המעטים. ילדים יקרים, עיזרו בבקשה לאהוד למצוא את אמנון דנקנר...) שמדברים עבור אהוד אולמרט מנגנים את אותה שורה. סיפרו לכם שאולמרט קיבל מייל משולה זקן על כך שעבר כסף מ"הכובס", הלא הוא טלנסקי. אז סיפרו לכם. כאן מגיע החיוך הזחוח והפאנץ'. לאולמרט בכלל אין מייל.
חשבתי (למעשה, ברוך קרא חשב, אבל אין לו בלוג, אז גנבתי לו) שהגיע הזמן למקם את הטיעון בקונטקסט שלו. ביום חמישי הופיעה ב"ידיעות אחרונות" הידיעה על המייל הזה. כנראה שהידיעה לא מדויקת, אולי אפילו לא נכונה. ברמת הבוץ בה מבוסס אולמרט עכשיו, אי אפשר להאשים אותו שהוא נאחז בכל אי דיוק קטן, אבל גם הוא יודע שעל זה לא בונים זיכוי ציבורי. התמונה הזאת של נדבן אמריקני שמגניב מעטפה ובה אלפי דולרים לכיס החליפה של אולמרט, היא תמונה שכנראה קשה להכיל, אפילו בתוך ים של אדישות ציבורית.
עוד דבר שצריך לנכש מהשביל הוא סיפורו של אבי שרמן. למי שלא עקב, זהו נהג שנשכר מעת לעת על ידי הקונסוליה הישראלית בניו יורק. שרמן טען כי העביר מעטפות מזומנים לאולמרט. הוא דיבר על לפחות 10 מעטפות. מלכתחילה, כל הסיפור של שרמן נראה כמו היריון מחוץ לרחם. עד מפתח לכאורה, שלא ממש מקבל תשומת לב מהמשטרה, אבל כן מדבר בלי סוף עם התקשורת.
כלי תקשורת רבים פירסמו את סיפורו בלי בדיקה מינימלית. היום נכשל שרמן בבדיקת פוליגרף אליה נשלח ביוזמת ערוץ 10. שרמן הסכים להיבדק ואז התחרט שוב ובסוף נבדק במכון הפוליגרף של זיגי הורוביץ. עכשיו, מן הסתם, דוברי אולמרט יעשו שימוש גם בשרמן כדי לסדוק את תיק טלנסקי. במקרה הזה, אני לא מאשים אותם. אנחנו פרסמנו את הדברים של שרמן ואנחנו נצטרך לשלם את המחיר.
אגב, זו הרגשה די מזופתת כל הסיפור הזה עם שרמן. אני לא בטוח שמישהו יאמין להתבכיינות שלי (ספק אם אני הייתי מאמין) אבל מדובר באדם שהחיים לא חייכו אליו. הוא, כנראה, מיסודו, גם ממש לא אדם רע (אולמרט, בצדק, בטח חושב אחרת). אני, לעומת זאת, ישבתי איתו כמה שעות, ניהלתי איתו שיחות ידידותיות ואז חירבתי לו את היום ואולי לא רק את היום. נכון, יש אינטרס ציבורי וכל זה, אבל כששרמן התקשר אליי אחרי השידור קשה לי לומר שהייתי גאה במה שעשיתי.
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
רביב דרוקר