אני באמת לא מבין. לא עושה את עצמי. אחרי שהתפרסמה ההודעה שהם הולכים לעבוד ברדיו 99, ששייך לארקדי גיידמק, דיברו איתי כמה אנשים. מה פתאום הם הולכים לעבוד אצלו? הם והחברתיות שלהם עובדים אצל האוליגרך הזה?
נשמע לי שטויות במיץ עגבניות. תכף אפרט. לפני כן, קצת על המקום ממנו אני בא לסיפור הזה.
ראשית, ארקדי גיידמק לא מחבב אותי. אני לא יודע אם הוא יודע מי אני אבל אני מניח שכשהוא רואה את הפנים שלי לא מתעוררות אצלו אסוציאציות חיוביות. הוא כינס פעם אירוע גדול כדי להודיע על הקמת התנועה שלו. שאלתי שאלה מתריסה. הוא ענה בבוטות. ניסיתי לענות לו. המיקרופון לפתע לא עבד...
במקרים בהם דיברתי עליו בערוץ 10 לא הייתי חיובי במיוחד, בלשון המעטה. כמו רבים, אני לא אוהב את הדרך בה הוא משתמש בכספו כדי לאתגר את מערכות השלטון המסודרות. עזבו את זה. פעם אחרת.
שנית, למרות מה שאמרתי עליו גם לי הוצע להגיש תוכנית ברדיו 99. ההצעה הייתה מפתה הן מקצועית (אני מת על רדיו) והן כספית. אמרתי "לא". בגלל ארקדי. מאוד רציתי לעשות את זה אבל הרגשתי שאני לא יכול. ארקדי מסיים כל חודש באחד המקומות הראשונים בטבלת האיזכורים של "יפעת". במלים אחרות, הוא אחד האנשים המסוקרים ביותר בישראל. הוא נוגע באינסוף נושאים. פוליטיקה, עסקים, ספורט. אני מתעסק באותם נושאים. אין דרך לעבוד בערוץ 10 ולא לדבר על ארקדי. פשוט אין דרך. לכן, אמרתי (בצער) "לא".
בדיוק מאותה סיבה אני חושב שאין שום בעיה עם ההחלטה של וילנאי ומרוז. הם לא כתבים ולא פרשנים. הם לא צריכים לסקר אותו.
הטיעון השני נגד ההחלטה שלהם הוא עברו המעורפל של ארקדי. צרפת, לכאורה, מבקשת להסגירו אליה בגלל עבירות פליליות.
קודם כל, אף אחד לא יודע מה בדיוק ארקדי עשה. ביררתי עם כמה יודעי דבר לרבות דיפלומט צרפתי בכיר. הוא אמר לי שבעצם צרפת לא מתעקשת על בקשת ההסגרה בין השאר כי לארקדי גם מגיע עיטור כבוד מממשלת צרפת. הוא חילץ להם כמה בני ערובה ממקומות קשים בעולם. שאר מקורותיי, כולל כאלו שממש לא נמנים על אוהביו, אמרו שהתמונה של יחסיו עם ממשלת צרפת הרבה יותר סבוכה ולמעשה קצפם יצא עליו מכיוון שהוא "גנב" להם עיסקאות ופעל בניגוד למדיניות הממשלה. יכול להיות שזאת לא התנהגות שמכבדת אזרח צרפתי. בוודאי שזו לא עילה לפסול אותו כמעסיק פוטנציאלי בכלי תקשורת ישראלי. אגב, לא מעט מקורות טוענים בתוקף שארקדי גם עשה דברים משמעותיים לטובת הביטחון הלאומי של ישראל אבל זה כבר סיפור אחר.
בכל מקרה, ארקדי לא הורשע עד היום בדבר (עד כמה שאני יודע). יש הרבה מאוד עיתונאים שעובדים בארץ עבור אנשים שכבר הורשעו. עופר נמרודי כבר אמרנו? בשוק התקשורת הישראלי אתה לא יכול להיות אנין טעם.
ולבסוף, מאשימים את וילנאי - מרוז בתאוות בצע. הם, החברתיים, חוברים לכסף הגדול. הרבה זמן לא שמעתי טענה כל כך צבועה. העובדה שהם מתעסקים בייצוג החלש מכריחה אותם להיות חלשים בעצמם? אסור להם להתפרנס? זה קישקוש גמור.
בקיצור, בהצלחה גיא, בהצלחה אורלי. לא מאמין שאשמע אתכם כי אני מכור לרזי ברקאי אבל במבזקי החצי אני מבטיח לעבור...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
רביב דרוקר