לכן, הקמתי עם חברים לפני ארבע שנים את התנועה לחופש המידע. זו הסיבה שאני מעורב בעשרות מאבקים של התנועה שלנו לחשיפת מידע מגוון. בהזדמנות אחרת אספר על פועלה של התנועה. כרגע אני רוצה לפתח את הדיון במקרה הספציפי של הנערה רונית (שם בדוי), שנוצלה מינית באופן משפיל ומגעיל בידי נערים רבים בני גילה ומבוגרים יותר. בוא נניח שהיועץ המשפטי לממשלה היה יודע שכל החלטה שלו לעיכוב הליכים מתפרסמת ברבים. בוא נניח שהוא היה חייב לנמק כל החלטה כזאת, שהוא היה צריך לפרסם ב-2005 שהוא שיחרר בלי הרשעה ובלי עונש 16 נאשמים בעבירות כמו מעשי סדום ובעילה אסורה בהסכמה. האם הוא היה עושה את זה, או שבמקרה כזה הוא היה מנסה להרשיע לפחות 4 נאשמים, שהיו מעורבים בסצנה המשפילה מכולן? האם הוא היה מעכב את ההליכים, או שהוא היה מנסה להגיע לפחות לעיסקאות טיעון עם הנאשמים?