לקראת חנוכה אני מרגישה את החיבור לבורא עולם / להוויה / למרקם הכולל הזה של החיים או איך שתבחרו לקרוא לזה בצורה מאוד חגיגית. צירופי המקרים האלה של החיים, שפתאום בתוך העירבוביה של החלקים של הפאזל האנושי הזה, מתחבר לו חלק לחלק בצורה קסומה כמעט, ממש מרגש אותי וממלא אותי שמחה פשוטה כזאת. נכון שזה קורה כל השנה, אבל איכשהו בעונה זו של השנה זה הרבה יותר בולט. קונטרסטי. לבן על גבי שחור.
והמצאתי סטיקר לכבוד הנושא החם:
מעשים לחוד ודיבורים לחודדה!