אני ואתה , זה עוד סיפור יפה שנגמר ונכנס לתוך הקופסא ,
וכל מה שהיה אני רואה את זה בך , ולא משנה מה תעשה . תמיד אני אזכור את הנשיקה במונית ביום הולדת שלך בים , ואחרי זה אצל תומר , את הכל אני זוכרת ואת הכל אני רואה , תמיד .
אבל הכל כבר השחיר עם הזמן ולא יפה כמו שהיה , שאתה מסתכל עלי אני נשברת מבפנים באמת .
אני תמיד ימשיך להביט בך באותם המבטים שלא ככ ישתנו אפילו שזה כבר נגמר , אני לא חושבת שבשבילך זה כבר כלום , אני אפילו קצת בטוחה שבפנים כלום לא עבר לך ושאתה מעמיד פנים ,אני רוצה באמת להצליח להגיד את כל מה שעבר עלי מאז , אבל מתוך יאוש מתוך הכחשה כלשהי אולי השקרים האלו לא נגמרים לי .
אבל אני לומדת להחלים מזה , באמת , לימדת אותי המון , אני שוכחת אותך בינתיים כמו שאתה אומר שכבר עשית .
אני לא באמת צריכה אותך בשביל להיות מאושרת , אני חושבת , המשכתי , אני מקווה .. מה שנקרא קמתי והתחזקתי , אבל בעצם כל מה שאני באה להגיד
בפוסט הזה שלא תקרא בכלל , שהסיפור שלנו נגמר באמת , והוא סגור בקופסא , עם חתימת נשיקה מה שנקרא , אני מנסה למחוק אותך כמו שאתה אומר שמחקת אותי , כבר אמרתי שאני לא באמת חושבת שמחקת אותי ? ,
כבר לא כואב לי , באמת .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מאימאי .