Strange fear I ain't felt for years

כבר שנים שלא הרגשתי כך

The boy's coming and I'm close to tears

פחד מטורף, הוא מתקרב לאט

I can't let go of you now

הוא בתוך נפשי, ואני רוצה למות

Imagination's playing round for free

הוזה שאנחנו יושבים לשתות

In my world I take him out for tea

הדמיון עובד שעות נוספות

Oh my God, can't say no

אין לי כח תמיד "להתמודד"

Skipping school, go walk for air

להבריז, להסתובב בעיר

I just had to get out of bed

(פשוט צריך ת'זמן להעביר)

I'm on overload in my head

אני בעומס-יתר, בתוך הראש

Train comes I don't know its destination

אני על אוטובוס ליעד לא-מוכר לי

It's a one-way ticket to a madman's situation

זאת נסיעה חד-כיוונית לטירוף טוטאלי

Train comes I don't know its destination

אני על אוטובוס ליעד לא-מוכר לי

It's a one-way ticket to a madman's situation

זאת נסיעה חד-כיוונית לטירוף טוטאלי

גם אני חי לי מיום ליום - מיום שישי ליום שישי. בשאר הזמן, אני מסתובב לי בכביכול חיים שיש לי כמו זומבי, זומבי של ימי שישי, זומבי שמחכה לצאת ולשתות מלא ולהשתכר ולהרגיש פחות מת ויותר חי, לראות בנים ולפגוש בנות ולשמוע מוזיקה ולהרגיש מגניב.
הזומבי מסתובב, מסתובב ללא ציר, בחיים - בצפר (דיכאון טוטאלי), בית (מדכא ביותר), שמו"צ (זה כבר דוכא) ומה יש עוד?
לא הרבה.
אני עושה שיעורים רק בתמטיקה, אבל נכשל במבחנים. לא משתתף בשיעורים; המורה חושבת שאני אדיוט או אוטיסט.
היא לא רחוקה מהאמת - אתם יכולים לשאול את אמא יקרה לי.
אני מרגיש רע פיזית. כואבת לי הבטן נון-סטופ. האף נוזל כמו ברז במאחורה של החנות. כואב לי הגב.
הבלונדי... בואו לא נדבר על בלונדי...
בכלל. בנים. אין לי כח לאהוב בנים פתאום... אז מה, ככה סתם בנות?
מה נגמר איתי??
החלום שלי שבור לרסיסים על רצפת החדר, והאור הוא אור פלואורצנטי דוחה וקר. החלום שלי מאז שאני זוכר את עצמי. החלום של להיות זמר. הראש שלי מלא ברעיונות לזה...
אבל רגליה של המציאות מצביעות אחרת.
אמא כבר עולה לי על כל עצב חשוף. אני מאבד את זה לחלוטין.
מתמכר לאיימי וויינהאוס.
אין טעם לחיות - אבל אין טעם למות;
רק להיות זומבי שלא חי
ומחכה, ומחכה, ומחכה ליום שישי.