לא מאמינה שלא תהייה יותר
קוראת לך
עצובה וכועסת
השפתיים רועדות
הגוף לא מתפקד
ואני כל כך שבורה
מרגישה מפורקת
אתה לא תבין
החיים שלי היו אתה
וברגע זה
אין לי יותר חיים
הנשימות נעצרו
ומה תעשה בלעדיי
מי ימלא את הלילות שלך?
ואם אצטרך את החיבוק שלך
לא תהייה שם בשבילי
איך אפשר
הזכרונות מציפים
הנשיקה הראשונה
בחדר מדרגות כששנינו לא בדיוק מבינים מה קרה
אני אתגעגע לזה שתקרא לי
נסיכה שלי
שתגיד שאתה אוהב אותי
אני אשתגע בלי הליטופים שלך
את האמת מהרגע הזה
שום דבר כבר לא חשוב
מדמיינת את החיוך שלך
ואת העיניים שהסתכלו עלי באהבה
ופשוט לא מבינה למה
ואיך הצלחת
בוכה כי חוץ מבכי אני לא יודעת מה לעשות
איך להתנהג עכשיו
כל כך מוזר
לא מדמיינת את הבוקר בלי לחשוב עליך
ולפני השינה לחשוב על כמה היה מדהים איתך הלילה
והנשיקות שלך שכל כך אהבתי
לא אקבל מהן יותר לעולם
האיפור נמרח ויחד איתו התקוות והחלומות שהיו לי
לגור איתך לישון איתך להתעורר איתך להתעורר באמצע הלילה כשאתה לידי ולהסתכל עלייך כל הלילה
כמה חייכתי הייתי האור שבעיניים שלי
באמת שאין לי כלום חוץ ממך
וכבר דמיינתי איך יראו הילדים שלנו
טיפשה.
התאהבתי בך וזרקת אותי
כאילו שנה וחצי זה כלום אז נזרקתי
ונשבר לי הלב
אבל פגעת בי
וזה לא משנה
כי אני כ"כ מתגעגעת
באלי למות