|
כינוי:
יובל בת: 43 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
יולי 2009
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 7/2009
חברה חדשה במשפחה השבוע הבאנו בשעה טובה את קשיו החתלתולה הביתה, וכבר גיליתי באחד הימים עובדה נחמדה: אני יכולה להגיע הביתה כשקבוק לא פה, ולמרות שאני לבד גם היא פה, אז מותר לי לדבר אליה ולספר לה על כל מה שאני עושה ומתכננת לעשות ("אני הולכת לעשות את הכלים עכשיו, טוב קשיו?"), ועדיין אני לא אחשב לחולת נפש אם מישהו ייכנס ויראה אותי מדברת לעצמי... איזה כיף!
יתרון נוסף ועצום בחתולה בבית, הוא שהיא ציידת מטבעה, וכבר הרגה לנו 3 ג'וקים בימים המעטים שהיא פה. חדל ריסוסים וטרור ג'וקים. כמו שבארני היה אומר, "Have... you met kashiu?" לצפות בציידת הזו בפעולה זה פשוט מרתק. התעללות בחיות (מצידה), אבל עדיין מרתק. ובסוף היא גם אוכלת אותם, ויש ארצות שמחשיבות את זה מעדן.
ולבסוף, היתרון הכי גדול בקשיו הוא שהיא פשוט חתולה חכמה וחמודה, וכיף לנו איתה! אנחנו מרגישים כמו הורים גאים, וכבר מצאתי את עצמי אומרת לו כשהוא חוזר הביתה "אתה לא יודע איזה דבר מצחיק היא עשתה יותר מוקדם היום" - כמו שהורים מדברים על תינוקות, כמו שאחותי וחבר שלה מדברים על הכלב שלהם, ותמיד צחקנו עליהם בגלל זה. כן, אני אומרת לכל מי ששואל שאני בכלל בחורה של כלבים ושהחתולה הייתה סוג של ויתור, כי "צריך לעשות פשרות במערכת יחסים". אבל קשה לי להתחמק מהקסם האישי שלה ומהעובדה שהיא פשוט מתאימה לנו. וחוץ מזה, אני יודעת שביום מן הימים עוד יהיה לנו כלב.
הו, ורציתי לקשר גם לפוסט המצחיק של אראמיס שהחמיא לי מאוד שהוא לקח אותי כהשראה. אז אמנם כשהחלטנו על השם קשיו ראינו בדמיון חתול זכר, אבל בסוף יצא נקבה. היא בחרה בנו, ואנחנו אימצנו אותה בשמחה. ואי אפשר לסיים בלי תמונות של הנמרה. עוד לא הספקתי לצלם הרבה ולא באור יום, אז אין תמונות פוטוגניות מספיק. אבל עוד יהיו בהמשך. ובתמונה לא רואים את הזנב החמוד שלה, שבקצהו יש כתם לבן גדול. (קליק להגדלה)
| |
|