לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  יובל

בת: 43

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2004    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2004

השבוע וסוף השבוע


הייתי רוצה לכתוב כל כך הרבה, אבל אני עייפה, חסרת כושר ניסוח, ועוד צריכה להתרחץ ולארגן בגדים לשלושה ימים. אז אני אעשה את זה בנקודות, ולו רק כדי שאוכל להזכר בזה בעוד כמה חודשים.

* השבוע שלי עבר מאוד לאט, מכיוון שהשבוע שלפניו התחיל רק ביום רביעי (היו לי גימ"לים) והרגשתי שיום ראשון הזה הוא פשוט המשך של אותו שבוע. נוצרה לי הרגשה של שבוע של 9 ימים - לא נחמד.
* יום חמישי הזה היה מגעיל במיוחד, כאשר אף אחד מהאנשים שעובדים איתי לא עשה כלום והרגשתי שאני עובדת לבד כל היום. בהתחלה לא הייתה כ"כ הרבה עבודה במילא, אבל מתישהו לקראת סוף היום נכנסה עבודה דחופה וכל המכונות החליטו להתקלקל. בסוף נשארתי שם עד 18:30 וכמעט התחלתי לבכות מרוב תסכול. מה שמחשבים מטומטמים עושים לבני אדם.
* לחברה הכי טובה שלי הייתה יומולדת באותו יום, והיא רצתה לצאת לחגוג במסעדה. מכיוון שיצאתי ב-18:30 הגעתי הביתה רק ב-20:00, לא הספקתי להתרחץ בכלל אלא רק להחליף בגדים ולהתרענן טיפה, וב-20:30 כבר אספו אותי מהבית. לפחות הספקתי להכין לה את הברכה במהלך היום (ברכה ממש מושקעת), אכלנו במסעדת המבורגרים והיה ממש נחמד.
* יום שישי, אותה חברה תכננה מסיבת יום הולדת מורחבת עם המון חברות והמון אוכל (שהיא בישלה). היא תכננה את זה הרבה זמן מראש והשביעה את כולנו לבוא, אבל אז גיליתי שגם המשפחה שלי מתכננת לצאת לארוחת ערב חגיגית, לכבוד יום ההולדת של אמא (שחל באותו יום). כשסיפרתי את זה לחברה היא ממש התעצבנה ונעלבה, ואני בעצמי הייתי עצבנית והרגשתי רע כל יום שישי. בסוף שכנעתי את המשפחה לצאת מוקדם והגעתי אל החברה רק בשעה איחור, והם אפילו לא התחילו לאכול.
* אז אחרי שאכלתי עם המשפחה במסעדה סלט למנה ראשונה, פסטה נהדרת עם פטריות ושמנת וגלידת תות+פסיפלורה לקינוח, באתי אליה ואכלתי עוד ארוחה שלמה וקינוח, כי לא היה נעים לי לסרב (היא בכל זאת עבדה קשה ובישלה את כל האוכל). אוי, איך כאבה לי הבטן אחר כך.
* היום, יום שבת, אבא שלי העיר אותי ב-13:30 בצעקות "יובל, אמא ואני רעבים, בואי לאכול!" וקמתי בלית ברירה כדי לאכול את הצ'ולנט המסורתי. ואני אומרת לכם, לקום ישר מהמיטה לארוחת צהריים כבדה כזאת, זה ממש לא מומלץ.

באתי כדי לכתוב הכל בקצרה ובסוף מצאתי את עצמי מרחיבה מעבר למה שציפיתי.
ובכן, קרו עוד דברים אחר הצהריים, יקרו עוד דברים מעניינים במהלך הימים הקרובים, אבל עכשיו אני חייבת ללכת לישון כי נהיה מאוחר ויש לפני יום ארוך.

לילה טוב, מזל טוב, שבוע טוב, הכל טוב!

נכתב על ידי יובל , 11/1/2004 00:55   בקטגוריות חוויות  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



19,818
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , 20 פלוס , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ליובל אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על יובל ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)