היה ביקור מאוד נחמד בעיר - אמנם רק יומיים ורבע, אבל הספקתי לנצל אותם:

קניתי נעלי ספורט ומשקפי שמש סוף סןף; ישבתי על כסא נוח מול הים וקראתי ספר; קמתי בבוקר (7 בבוקר!!) וטיפסתי על הר צפחות יחד עם אמא שלי; וקיבלתי כמה הצעות נישואין מניגרים שהזמינו אותי לחזור איתם לניגריה (אני חייבת להודות שטיסה לאפריקה על חשבונם זה דבר מפתה).

אה, ואליסיה מ"הדוגמניות" הייתה המוכרת שלי כשחיפשתי נעליים בקניון. אני אמנם לא זיהיתי אותה (ראיתי רק פעם אחת וזה הספיק לי), אבל אשה אחרת טרחה לתחקר אותה ואמרה לה ש"את נראית הרבה יותר יפה במציאות!". ואני רציתי להגיד לה: "את הרבה יותר פוסטמה במציאות".

חופשה בתוך חופש זה דבר נחמד. אבל עכשיו חזרתי למציאות, שבה אני עדיין מבולבלת ולא יודעת מה אני רוצה מעצמי. רוצה לבצע כל מיני דברים, רוצה להגיד כל מיני דברים... ומשום מה לא עושה את זה.