מכירים את הסכח"ש - סיכום חדשות שבועי - שחיילים עוברים או מעבירים בזמן שהם בטירונות ובקורסים? יצא לי להעביר פעם אחד, והנה הסכח"ש שלי לשבוע הזה.

יום ראשון התחיל עם הרבה חששות וציפיות, עקב המעבר בתפקיד שלי. כאמור, אני עדיין באותו מדור ותחת אותה קורת גג, אני רק עובדת עם אנשים אחרים ובעבודה אחרת - כי ככה נהוג לעשות (לעבור אחרי כמה חודשים בתפקיד). הבעיה המרכזית פה היא האנשים, שאותם אני לא אוהבת ולא נח לי לעבוד איתם, מה גם שהם קצת מתנשאים בקטע של הפז"ם והרגשתי את זה מהיום הראשון.

ביום שני לא התחשק לי בכלל לבוא לבסיס אחרי שספגתי את האווירה של יום ראשון, אבל באתי בכל זאת (כאילו שיש לי ברירה) וגיליתי את היתרון בתפקיד החדש שלי: אין עבודה. בעוד במקום הקודם הייתי צריכה להשאר בחדר כל היום, לענות לטלפונים, לשלוח עבודה להדפסה, להוציא עבודה מהדפסה, לרוץ, לצעוק, לקטר - פה אני יכולה לצאת החוצה ולהשתזף בשמש, כי במילא אין עבודה כל הזמן.

את יום שלישי ביליתי במטבח, במה שאני הכי שונאת בעולם - תורנות מטבח, כמובן. היה דווקא ממש סביר מבחינת כמות העבודה והסינג'ורים, רק שכרגיל אחרי יום עבודה במטבח, הרגליים שלי כאבו בטירוף ולא יכולתי לעמוד עליהן עוד דקה. צלעתי לאוטובוס ובבית נכנסתי ישר למקלחת ארוכה ומרגיעה.

ביום רביעי היה לי יום ממש נחמד כי שוב לא הייתה לי הרבה עבודה, וניצלתי את הזמן לקריאת עיתון, אוכל, שינה וסרטים. כן, יש לנו וידאו במעבדה וכשיש זמן פנוי ואף אחד לא מסתכל אפשר לראות סרטים (שאנחנו דואגים להביא מראש מהבית). הספקתי לראות את כל "גלדיאטור" וחצי מ"ספרות זולה".

יום חמישי עבר בדומה לרביעי (כשאת גלדיאטור אגב ראיתי בחמישי - לא שני הסרטים היו ברביעי). דיברתי עם חברה בטלפון, שלא חזרה הביתה כבר שבועיים ויש לה עוד שבוע עד שהיא חוזרת, היא אמרה משהו על זה שהיא חוזרת שבוע הבא, ופתאום קלטתי שעברו שבועיים. איך הזמן טס... כשנהנים? כן, כנראה שאני נהנית! זו המסקנה שהגעתי אליה.
בערב הלכתי עם אמא שלי למופע המלהיב של דה לה גווארדה, שעליו שמעתי כ"כ הרבה דברים טובים והוא בהחלט לא איכזב. אוקיי, אולי טיפה התאכזבתי, כי ההתחלה היתה ארוכה מדי לטעמי, המופע כולו היה קצר מדי, ולא הרימו אותי כמו שקיוויתי שיקרה... אבל באופן כללי, וככל שעובר הזמן מאז שראיתי את המופע, אני רק חושבת עליו דברים יותר טובים.

סך הכל, היה שבוע מצוין, וביום ראשון בבוקר אני יודעת שאני אקום בתחושה שלא אכפת לי לבוא לבסיס. אפילו אעז לומר שאני מחכה לזה.

עד כאן כאן הסכח"ש של יובל. מי רוצה להכין סכח"ש/הסב"ש לשבוע הבא?