הבוקר התעוררתי בהחלטה נחושה: אני לא הולכת היום לצבא, לא משנה מה. הסתכלתי החוצה מהחלון בציפייה לראות את הכל מכוסה שלג לבן ועמוק, אבל במקום זה ראיתי את זה:

נכון, רואים שלג, אבל רואים גם את הרעפים! והאם זה מספיק כדי לחסום את הכבישים?

בירור קצר ברדיו לימד אותי שכביש ירושלים-ת"א פתוח לתנועה, והתחבורה הציבורית פועלת.

ואני כל כך רציתי לא ללכת לבסיס... שיחת טלפון עם חברה שלי פתרה את הבעייה: מסתבר שאין אוטובוסים בתוך העיר, ולכן אין לנו איך להגיע לאוטובוס. כל מה שנותר הוא לדבר עם המפקד שלי ולהודיע לו את זה.

"בוקר טוב X!"

"בוקר טוב יובל, מה שלומך?"

"בסדר, אני רק לא יודעת מה לעשות בקשר לשלג..."

"את רוצה להשאר מתחת לפוך, אה?" (זה מה שהוא אמר!)

"אממ... לא, פשוט שמעתי בחדשות שאין אוטובוסים בתוך העיר."

"(חושב כמה שניות) טוב, תמשיכי להקשיב לחדשות ואם זה לא ישתנה תוך שעתיים אני מרשה לך לא להגיע היום."

מכירים את זה שמסיימים לדבר עם מישהו, ואז כשהוא לא שומע צועקים WOO-HOO!? זה מה שקרה.

ואז חזרתי לישון, לשעה אחת מאושרת, עד שחברה שלי העירה אותי והודיעה לי שיוצאים לטיול בשלג. ומי אני שאסרב לטיול בשלג?

הדבר הראשון שראיתי כשיצאתי לרחוב הוא ערימות הזבל שנערמו במשך הימים הרבים שהמועצה שבתה (ועדיין שובתת) (או שעכשיו נגמרה השביתה? הפסקתי לעקוב). זבל מכוסה שלג הוא אמנם יותר אסתטי, אבל לא פחות מסריח...

בכלל, בניגוד לכל התמונות שפרסמתי אתמול (פוסט קודם), שאת כולן צילמתי מתוך הבית שלי בגלל שהתעצלתי לצאת החוצה (וגם היה קר וחשוך מדי) - את התמונות היום צילמתי תוך כדי טיול בחוץ, כך שהיו הרבה יותר מקומות יפים לצלם, וגם הרבה יותר התרחשויות.

למשל,ההתרחשות לעיל: שלושה אוטובוסים צהובים עצרו ברחוב הראשי שלנו, ותוך שנייה נשפכו מתוכם עשרות ילדים לבושים שחורים. בירור קצר לימד שהם מבתי-ספר בבני-ברק, ולפי ההתלהבות הרבה של הילדים, זו כנראה הפעם הראשונה שהם רואים שלג.

הנה ילד חמוד ואבא (גם חמוד) ששיחקו ביחד בשלג ותפסו את עיני. הייתי קצת רחוקה מדי, אז נאלצתי להשתמש בזום הדיגיטלי של המצלמה.

ואחרי האבא והבן, ראיתי גם אמא ובת (אף כי קשה להבחין שהן בנות), שצעדה בשלג בצורה ממש חמודה, ובאופן כללי הייתה ממש חמודה.

סך הכל צילמתי בשני ימי השלג האלה 104 תמונות. מזל שזה במצלמה דיגיטלית ולא צריך לשלם על פילמים. עכשיו הבעיה הגדולה שלי היא (כמו תמיד) איזה תמונות למחוק מהמחשב, ואיזה להדפיס. בכל אופן, העיקר שהשגתי את החופש שלי כמו שרציתי, ועשיתי טיול בשלג כמו שאני עושה כל פעם שיורד שלג. שלג זה כיף!

זוכרים את הרקפות והנרקיסים שצילמתי אתמול, שנאבקו תחת השלג וחשבתי שלא ישרדו? אז הנה אחת שכן שרדה, למרות כל הכובד והקור.

נכון לכתיבת שורות אלה 90% מהשלג כבר נמס, עדיין קר בחוץ (אבל פחות מאתמול) ומדי פעם יורד קצת גשם. מחר צבא. בנתיים, יום טוב וחורף חם!