* להילחץ במידה

מצד אחד, יש מסביבי אנשים שנראים כאילו הם עומדים להתעלף כל רגע מרוב עומס, צריכים להשלים איזה מאתאיים עבודות כי הם כל הזמן הבריזו, ואני לא הברזתי, אז אני לא צריכה להתרגש; מצד שני, בכל זאת יש לי כמה עבודות שלא עשיתי ועוד כמה וכמה שאני צריכה לתקן/לשפר, ויש לי פחות משבוע למשימה הזאת, אז כדאי שאני אצא מהאדישות ואתחיל להיות לחוצה במידה כלשהי.

* לתת מעצמי 99%

אני לא מאמינה ב"לתת מאה אחוז מעצמך", או 120 אחוז כמו שאנשים אוהבים להגזים. אף אדם לא מסוגל לתת את כל כולו, לשום משימה. זה לא אפשרי. אבל 99 אחוז זה כבר אנושי. בעיקר אם אני מסתכלת אחורה על רמת ההשקעה שלי עד עכשיו בעבודות, שנעה בין 20 אחוז כשממש לא היה לי כח ועד 80 אחוז כשנהניתי ממה שעשיתי. תמיד אני מרגישה בדיעבד שיכולתי לתת יותר, לעשות יותר, אם רק הייתי משקיעה עוד כמה שעות עבודה...

אז לעזאזל - בשבוע האחרון שנשאר אני חייבת לתת את המקסימום שלי.

* להפסיק עם השטויות

יהיה קשה לתת 99 אחוז מעצמי אם חצי מהזמן הפנוי שלי אני מבלה בישראבלוג, פייסבוק, טלוויזיה או בזבוזי-זמן אחרים. נכון שביוםיום אני מרשה לעצמי - הרי הכרחי לתת מנוחה לשכל, אם לא הייתי מתחרפנת. אבל לעזאזל [פעם שנייה], אני כבר לא ביום יום אלא בפאקינג-סוף-שנה! ולכן הגיע הזמן שאפסיק לעשות שטויות. אפילו לכתוב את הפוסט הזה אני לא אמורה (אבל הייתי חייבת).

אז לעזאזל[3] כוכב נולד ולעזאזל[4] הפרק של אבודים שעוד לא הספקתי לראות. אם תראו אותי עושה פעולות בפייסבוק בזמן הקרוב, תרביצו לי.

* להאמין בעצמי

זה נכון גם לתקופה הזו וגם לבכלל. היום בבוקר פגשתי מכרה ותיקה שלא ראיתי שנים. מסתבר שהיא לומדת בדיוק את אותו מקצוע שלי רק במקום אחר, פחות נחשב. אז למה היא מסוגלת להתגאות בעצמה למרות שהיא לא במוסד עם "שם" כמו בצלאל? איך היא יכולה להגיד לי "אני בטוחה בעצמי" ו"אני יודעת שאני אמנית" ולספר בכזו התלהבות על אחת העבודות שהיא עשתה - בעוד שאני בחיים לא אתלהב ככה ממשהו שעשיתי, בעיקר כי אני מפחדת שמי שמולי יחשוב שזה ממש גרוע?...

הייתי רוצה להיות רק לפעמים להיות עם קצת יותר בטחון במה שאני עושה. זה מגיע למצב שאני לא מראה לאף אחד בכיתה את העבודות שלי עד שמגיע הזמן להציג אותן בשיעור, כי אני מפחדת שיגידו לי משהו רע. וזה מטומטם, פשוט מטומטם, כי הביקורת הזו היא הדרך הכי טובה להשתפר (וגם לקבל רעיונות חדשים).

יש עוד כמה דברים שהייתי רוצה לכתוב, לקרוא שוב, להפנים, לקרוא שוב ולשפר את עצמי. אבל הגיע הזמן לסגור את החלון הזה, לפתוח אילוסטרייטור ולהתחיל לעבוד.

הספירה לאחור החלה!...