עם כאבי תופת בבוקר אצל הקוסמטיקאית, טרטורים ופקקים ברחבי ירושלים, ועדה מאיימת שהתחילה בשלומיאליות לגמרי מצידי ונגמרה בהרגשה לא טובה, עוד טרטורים בירושלים, גור חתולים דרוס על הכביש, וזה שרק עכשיו הגעתי הביתה - אפשר לסכם את היום הזה כלא-משהו-בעליל.

אבל מה זה משנה? העיקר שסיימתי עם זה!!!

מעכשיו בכל מקרה הכל כבר בידיים שלהם, אז לא נותר לי אלא להירגע, לחזור לשגרה ולחכות למעטפה (אני לא מאמינה שחזרנו לימים האלה... למה לא לפרסם באינטרנט?). אה, וללמוד לשני המבחנים האחרונים שעוד יש לי. גם זה.

איזו הקלה. לא באמת. אולי זה יגיע כשאני אקום מחר בבוקר.

נ.ב. קבוק, אם אתה קורא את זה (ובטח שתקרא) - יצאתי להליכה לשחרר עצבים. אתקשר אליך כשאחזור... נשיקות.