נגיד שהייתי כותבת פה אתמול או שלשום, כמו שתכננתי, הקטע הזה היה שמח.

נגיד שלא היו מודיעים לי שאני לא כשירה להיות מלצרית אחרי יומיים בלבד במסעדה, לא הייתי בדכאון.

נגיד שאחרי 5 דירות ועשרות מודעות (זה נשמע מעט אבל זה הרבה) היינו מוצאים דירה חמודה בתקציב המתאים, היינו מאושרים.

אבל עוד נמצא אותה. ואני עוד אמצא אותה. ומחר הוא יום של בטלה, גם מזה צריך לדעת ליהנות, לא?

ואני אוהבת אותך, כל כך. התמונה הבאה מוקדשת לך (וגם די מתאימה לי למצברוח)...

מכאן אפשר רק לעלות.