למי לא קרה אי פעם שהוא בזבז 50 דקות מהחיים שלו על כתיבת פוסט מושקע בישראבלוג ואז הכל נמחק בלי אפשרות לשחזר? זה קרה לכולנו. אבל כשזה קורה לי זה הכי מעצבן, ומה לעשות שאין לי עצבים לכתוב הכל מחדש עכשיו.

בא לי לבכות ולתלוש לעצמי את השיערות מרוב תסכול, כי זה היה אחד הפוסטים הטובים שלי (אם יורשה לי להחמיא את עצמי) - שלל תיאורים על הדירה החדשה שלנו וכל מעט החפצים שנמצאים בה כרגע וכל המון הנקיונות שעשינו בה.

אבל אני לא אבכה ולא אתעצבן, כי מחר הוא יום חשוב ומשמח: מחר אני עוברת לדירה באמת וזוכה לישון בפעם הראשונה ולתמיד על מיטה זוגית עם הקבוק שלי.

אוף, זה באמת היה פוסט מושקע, נשבעת.

אבל אני לא מתלוננת, לא לא (וגם לא משחזרת אותו, באמת שאין לי כח). אני הולכת לישון כשאני מאושרת ומתרגשת לקראת מחר וכל מה שנלווה לו. יהיה לנו הכי כיף בעולם!

קיר סגול דמקה, לפני וכמעט-אחרי.