בעיקר כי אני יודעת שאכנס למיטה ריקה, לראשונה מאז עברנו לגור ביחד.

הקבוק שלי הלך למילואים. הקבוק שלי לא יהיה פה כל השבוע ואין מי שיחבוק אותי בלילה עכשיו.

אפילו קליטה אין לו שם, כך שהשיחה הקצרה שהיתה לנו קודם נקטעה באמצע ונשארתי עם טעם של עוד ("רק רציתי להגיד לך לילה ט-").

אבל אני מתה מעייפות. ועוד לא התרחצתי ועוד לא סידרתי פה ועוד לא שטפתי את הכיור מלא הכלים (מצד שני אם הוא לא בבית... מי יידע? )

אז כדאי שאתחיל להזיז את עצמי כי מחר יום ארוך עם עבודה בבוקר, קורס פלאש וחזרה לעבודה אחרי הצהריים.

אגב פלאש, אם מישהו יודע איך ולאן מעלים קובץ SWF שיצרתי במחשב - אולי אשתף אותכם במשהו מהשטויות שעשיתי בקורס. (ואולי גם אנסה להכין משהו לתחרות הזאת, כדי לזכות במכונת ממתקים! ווהו!).

טוב, המיטה הריקה מחכה לי. היו שלום!

נ.ב. אני לא כזאת מסכנה ועצובה כמו שאני מציגה את זה. שנינו חשבנו על זה שזו הפעם הראשונה שאנחנו נפרדים לכ"כ הרבה זמן מאז שחזרתי מהודו - וההפסקה הזו היא לא בהכרח רעה. קצת זמן בנפרד, קצת להתגעגע, זה בטח יגרום לנו להעריך אחד את השני אפילו יותר מקודם. אז זה טוב. מצד שני, נראה לי שמיציתי. יאללה, שיחזור.