"חיילת, חיילת, רוצה קצין קטן?" מרוקאי מבוגר מטריד אותי בים (מזל שהוא היה רחוק, ושאני הולכת מהר).

"זה יגיע ל'במחנה'?" מישהו שצילמתי אותו, שואל את השאלה ששמעתי כבר מיליון פעם, כאילו רק ל'במחנה' יש צלמים בצבא.

"מה, אתן חיילות?" יוצא הודו שעוד לא יצא מהשוק, מסתכל עליי ועל שקד בפליאה.

"שיהיה לנו יום טוב!" בעל מסיים שיחה עם אשתו בטלפון. חשבתי שזה חמוד.

השבוע ישנתי בבית רק שלושה ימים מתוך כל השבוע, הלכתי לספינינג בחדר כושר שבבסיס, היו לי שני ימי צילום מעניינים מאוד, ראיתי שני סרטים בקולנוע ושניים בדיוידי, חתכתי מוקדם יום אחד והלכתי לים, היה לי קורס צילום... היה מעניין. חבל שאין לי כח לכתוב יותר.

נ.ב. מסתבר שזה הפוסט ה-100 שלי.

בעקבות התערבות שהייתה לי עם אחותי:

מי יודע מה ההבדל בין חצאית ושמלה?

כמובן שכל הבנות יודעות כי כל נקבה לבשה חצאית ושמלה מתישהו בחייה (לא תמיד מבחירה). אבל בסקר שערכנו במספר רחב של בנים, גילינו שאף אחד לא באמת יודע מה ההבדל.

אז בנים, מי יודע את התשובה?

(אבקש לא להיעזר במילון / אינטרנט / חברה שיודעת, וגם לא להסתכל בתגובות קודמות - פשוט ללחוץ על "הוסף תגובה").

עדכון:

סה"כ קיבלתי 10 תשובות לשאלה, מתוכן 6 נכונות, אחת לא נכונה, 2 נכונות חלקית, ותשובה אחת שלא עונה על השאלה.

מסתבר שהבנים של ישראבלוג הרבה יותר חכמים/מבינים מכל הבנים ששאלתי "בעולם האמיתי", כי 60% ידעו את התשובה.

התגובה של רוב אלה ששאלתי, היא זו שog211 נתן - חצאית מגיעה עד הברכיים, שמלה ארוכה יותר ומגיעה עד כפות הרגליים.

התשובה האמיתית, היא כמובן שחצאית באה כבגד בפני עצמו, שמתחיל מהמותניים וצריך ללבוש מעליו חולצה, ושמלה מתחילה מהכתפיים עד למטה. הנה שתי דוגמאות אקראיות שמצאתי באינטרנט.

עד כאן לחידתנו. אני סיימתי עם הניסויים שלי.

פסח נגמר, מחר חוזרים לצבא, ההדממה השנייה בשירות שלי הגיעה לסיומה. הקודמת הייתה בסוכות, ובשני המקרים לא ממש רציתי לצאת לרגילה, אבל לא הייתה לי ברירה. בסופו של דבר שתי ההדממות יצאו הרבה יותר טוב ממה שתכננתי.

בסוכות הספקתי לעשות טיול של יומיים בצפון עם חברות ונופש באילת עם המשפחה. ובפסח? בפסח...

• יצאתי עם חברות לפיצה מטר ביישוב
  
• ביקרתי את רוית שעשתה שבת בבסיס שלה, פיקוד מרכז (איפה שאני רציתי להיות!)
  
• ישבתי עם יעל באחד הימים בבית שלה, ואז החלטנו לקום ולצאת לסרט - אפקט הפרפר - שהסתבר כסרט מותח ומעניין
  
• הלכתי למיני-גולף בת"א עם שלוש חברות, כמו שתכננו כבר לפני המון זמן אבל לא יצא עד עכשיו.
  
• השתתפתי בצעדת לטרון, בעיקר כדי לפגוש חברה שהיא מורה חיילת ועמדה באמצע המסלול לתת הסברים, אבל גם כי זה כיף ומאתגר. הלכתי מסלול של 9 ק"מ בשעתיים וחצי (כולל עצירות), שזה מאוד מכובד.
  
• חוץ מזה, ביום שבת הלכתי עם חבורה של 12 בנות (!) לטיול בנחל השופט בצפון. היינו אמורות להיות פחות, אבל כל אחת הוסיפה מישהי (חבר-מביא-חבר) וכך נוצרה הרגשה של טיול שנתי, עם מורל ושירים - מה שעשה את זה אפילו יותר כיף.
  
• והיום, כדי לסיים את החופש, ראיתי את הסרט "הזר" בסינמטק. מסתבר שיואן מקרגור לא תמיד עושה בחירות טובות, כי הסרט היה משעמם וחסר פואנטה.

וכך נגמר החופש וצריך לחזור למציאות. אני לא רוצה. כבר שכחתי מה זה צבא בכלל...

דבר אחד שאמרתי לפני החופש שאני רוצה לעשות לא ממש יצא לי - לצלם. לא יצאתי לאיזה מקום אקזוטי או מיוחד בשביל לצלם, כמו שתכננתי. אבל כן יצא לי להיות בעזריאלי באחד הימים, ושם ראיתי משהו מאוד מיוחד - חלון שבור, שבזווית הנכונה הופך את כל החלונות של עזריאלי להיות שבורים.

לסיכום - היה טוב, וטוב שהיה!

עוד שיעור של קורס הצילום שלי היה היום, והפעם עשו לנו ביקורת עבודות על התמונות שצילמנו בשבוע שעבר. המנחה די קטל את התמונות של כולם - חלק מהן בצדק, חלק סתם כי הוא פרפקציוניסט (כך נדמה לי). את רוב התמונות שלי הוא שיבח ("מהסדרה הזו אפשר לעשות כתבה עיתונאית"), אבל את כל האחרונות הוא קטל - שזה טוב לאגו, כי באתי עם גישה שכל התמונות שלי (אלה שהצגתי) הן נהדרות.

מאתמול נכנסה לי הרגילה שלי. כל הבסיס יצא להדממה.
חופש.

זה כיף להדגיש ולהגדיל את המילה הזו - ככה הייתי עושה תמיד ביומנים שלי בבי"ס, כי חופש זה דבר גדול ומשמח.
אין לי עדיין תוכניות לכל יום. זו כנראה לא תהיה רגילה מנוצלת לחלוטין כמו הקודמת שהיתה לי, בסוכות. אבל גם לשבת בבית ולנוח זה כיף לפעמים. ולצלם. אני רוצה לצלם הרבה.

חג שמח!