לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Feeling The Same Is Feeling Different Together..


החיים שלי..


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2008

חרוסת מישהו?


אחחח...פסח.

איזה חג משעשע..

חבל על הזמן.. לראות אנשים גוססים בשירותים אחרי

שבע מצות בארוחת חג...

אכן משעשע..

לראות אנשים עובדים על עצמם שאם הם ירטיבו את המצה זה יהיה

קצת כמו לחם.

לראות אנשים כל שנה לא זוכרים את הטעם של חרוסת וכמה שזה נשמע

חביב.. הם מגלים שזה מגעילם.

לראות אנשים ממציאים לחנים חדשים לתפילות בהגדה.

לראות את הבוקר שאחרי החג כשכולם לא רוצים לקום מהמיטהת לא בגלל

שהם הלכו לישון מאוחר אלה מהסיבה הפשוטה שאין להם מושג איך הם הולכים

להתרומם מהמיטה.

לראות אנשים שמתנחמים בעובדה שהם אוכלי קטניות פעם אחת בשנה.

לראות את כל האשכנזים מפנטזים פעם בשנה שהם היו מרוקאים כי לנו יש מימונה.

לראות את הפרצוף המופתע של אנשים כשאומרים להם שדברים לא כשרים.

במיוחד את הפרצוף של הילדים שאוהבים שניצל ואורז ומגלים ש 95 אחוז מהארוחה הזאת לא כשרה.

נאמנאמנאממממ..

כיף.

ואני?

אני סובלת..אבל אלה הדברים שעושים לי את החג.

אז איך היה החג עד עכשיו? משעמם..

ערב חג -

אני.

ההגדה.

משפחה.

חרוסת.

מרור.

אפיקומן שאסור לי למצוא בתירוץ שאני מבוגרת מדי.

והרבה הרבה רצון - ללכת הביתה.

כן כן.. אכן מדכא..

אז כמו שתיארתם ערב החג היה... צולע במקצת..אבל האוכל עשה את שלו..

רומם את מצב רוחם של המסובין ושלי..אין ספק להיות מרוקאי משתלם.

ואז השירים.. אין ספק ש"אחד מי יודע" הוא להיט בין תקופתי.. לעולם לא נעלם מזיכרונם

של אנשים..

וכל שנה המשפחה שלי מתעלה על הביצוע שהיה לה שנה ממקודם.

וכך נגמר לו עוד ערב חג..

עד שנה הבאה בלי נדר...xD

עכשיו אני אספר על הביקור שלי בת"א לפני החג עם כליל, טלי, דורין ובת-חן.

וואו.. אלוהים כמה שזה היה מצחיק..

מה לא היה שם?

האיש בלי הרגליים ליד המוכר בייגלים בתחנת רכבת...(אין לי לב.. אבל לפחות אני משלימה עם זה.. ועכשיו הריפוי מתחיל מבפנים... x{P  -  עם שפם מוציא לשון.)

נהג אוטובוס שהטעה את בת-חן במכוון..(סנוב שכזה.. רק בגלל שהיא לא שילמה.)

גברבר זר שחלק עם בת-חן תא החלפה בTNT..(חשוד אבל סקסי)

מחירים מופרזים בדלתא..(לא חדש..)

יריד האוכל בדיזינגוף..(שמחה וגיל..)

הבחור מהיריד אוכל שמכר משהו בלתי מזוהה וניתק את השיחת טלפון שלו כדי להסביר

לדורין מהזה אבל היא הספיקה לברוח.. (פריק)

דורין פותחת את המים בברז שהיה מחובר לקופסא ניידת בקניון ואז מופתעת לגלות שזה

לא מזרים מים.. מי היה מאמין.(טיפשונת.)

החיפוש המתמיד שלנו אחרי טלי וכליל..(אויש אני שונאת את הגודל של דיזינגוף.)

החנות הכל בדולר שהכל שם ממש אבל ממש לא בדולר..(מצב הדולר בבורסה אכן..לא משפיע על החנות הזאת.)

הספר הפילוסופי על בולשיט שקניתי.(אלוהי.)

המילקשייק האלוהי שטלי בחרה. - מלון, תות ווניל. מומלץ בחום.(שוב - אלוהי.)

הכאפייה הורדרדה שקניתי.(ייאייי...נהייתי פריקאצה. חס וחלילה טפוטפוטפו.)

פורס הבננות המוצלח שקניתי בהכל בדולר נחשו בכמה? בתשע שקל.(ג-י-א-ו-נ-י-!)

התדהמה שהייתה לי כשהבנות הצליחו להכנס לכל חנות ובערך לרצוח אותי משעמום. (בנות = עם שנוא)

ואיך אוכל לשכוח את הבחור החתיך שעשה לחברה שלו נעליים?!(אעההעהעההה.. מושלם כזה! שמנמןןן!)

איזה חתיך.

עלזה אני ארחיב.

-

בחור חמוווווווווד כ"כ ישב מחוץ לחנות של VANS בת"א ליד הצייר הזה שמצייר על

נעלי סליפ-און חלקות.. מכירים? כדי שתכירו.

הוא ישב וחיכה שיסיימו לו את הנעליים לחברה שלו נעמי.

הבעיה היא שהוא היה אמריקאי ולא ידע לכתוב את השם שלה בעברית ולא ידע גם לכתוב

אותו יפה.. והצייר גם מקורו לא מישראל לא ידע איך לכתוב יפה בעברית..

אז עמדנו והיסתכלנו סתם כי זה עניין.

ואז הצייר אמר : "מישהי מכם יודעת לכתוב עברית יפה?"

עניתי : "לא.." וכל הבנות אמרו : "היא יודעת" והצביעו עליי..

ואז נכנסתי לפינה לא כ"כ נחמדה...

כי החיים של  הנעליים שלו בידיים שלי אעהעהה.. כמה מלחיץ..

הבחור כ"כ אהב את איך שכתבתי את השם של חברה שלו ובערך התאהבנו בו..

חוץ מדורין ובת-חן הן מחו והלכו לחנות שתיים לבד.

כליל, טלי ואני דיברנו עליו בעברית תוך כדי אינסוף פעמים של אמרות על כמה הוא חמוד חתיך

וסקסי. בתקווה שהוא לא הבין..

אחרי שהלכנו הסתובבנו עוד קצת ולבסוף בשמונה בערב בערך חזרנו לחפש אוטובוס ופגשנו את אותו

בחור מקסים שאמר לנו שהמשפחה שלו גרה בגעש ויש מצב שעוד נפגוש אותו..

נמנמנממ.. עכשיו אנחנו מתכננות להרוג את החברה שלו ולגנוב אותו.. ^-^

לאחר אותו מקרה משמח..

הלכנו לכיוון האוטובוס וחשבנו איזה מגניב זה יהיה אם נדבר אנגלית..

רקמנו סיפור כיסוי שאני מאנגליה וטלי וכליל חברות שלי מהארץ.. אין ספק תוכנית בלי חורים..

דיברנו טוב נו צעקנו ברחבי האוטובוס באנגלית עד שאיזה בחורה מטורפת שאלה אותי מאיפה אני

.. ואני בכישרוני אמרתי מקום באנגליה וכפר בתוכו.

דאמממ!! קניתי אותה.

ובגלל שטלי וכליל בערך התאהבו בקסם שלי.. (יש לי קסם כשאני מדברת באנגלית) הם פיספסו

שלוש תחנות והיינו צריכות ללכת ברגל עד סמינר הקיבוצים..

ייאיי..

לא.

ואז נכנסנו למונית שירות ושם כרגיל היו מלא ערסים שלא הבינו מילה ממה שאמרתי..

כי הם מזרחיים.. סתםםםם!!!

חחחחחח...

לא ככה.

ממש לא ככה.

חחחח..

בגלל שהם ערסים.

^-^

טוב נו בלי הערות גיזעניות..

הם פשוט לא הבינו.

חחחחחח.

חפרתי מגה חפירה..

מהני יעשה קרה הרבה.

עד כאן

צ'או צ'או.

D:

בעיי.

נכתב על ידי Shelly™ [exclusive VIP AP club.] , 23/4/2008 08:37  
13 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  Shelly™ [exclusive VIP AP club.]

בת: 34

MSN: 

תמונה




הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18 , משוגעים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לShelly™ [exclusive VIP AP club.] אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Shelly™ [exclusive VIP AP club.] ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)