"היהודי הנודד" במיתולוגיה הנוצרית הוא יהודי שלעג לישו בעוברו את נתיב הייסורים בדרך לצליבתו בגולגולתא. אותו יהודי מנסה לכפר מאז ועד היום על חטאו בנדודים המשולבים בהטפה ובתוכחה לבריות הנקרות על הדרך, והוא צפוי להמשיך בכך עד לביאתו השניה של ישו ולקרב האפוקליפטי בין בני אור לבני חושך בעמק יזרעאל, ה"ארגמדון".

לא לחינם בחר thp להזדהות עם היהודי הנודד, שכן גם הוא עוסק בתוכחה, תוכחה עצמית ותוכחה לקוראים. שבוע הספר, קהילת הבלוגרים, המין הנשי - כולם נקטלים, מי יותר באכזריות ומי פחות. הפוסטים של thp הן למעשה מסות צפופות, אסוציאטיביות, נטולות מרווחים לשאיפת אוויר, אך עדיין קריאות מאוד ופרובוקטיביות. הפסקה מתאפשרת רק כאשר הוא עוצר מדי פעם כדי לצטט שיר עברי בשלמותו, פעולה שהייתה נראית נדושה להחריד בבלוג אחר, אבל מהווה אתנחתא חיונית אצל thp.

כשהוא לא עוסק בנזיפה, thp מתעמק בנוסטלגיה. גם בכך יש בו קצת מ"היהודי הנודד", הוא מתרפק על העבר יותר מאשר פונה אל העתיד. גישה זקנה מעט עבור סטודנט רווק בן 28. אפילו כשהוא מרשה לעצמו לתאר חלום על טיול עתידי בארצות הברית, זה רק משום שהפנטזיה היא כבר פנטזיית עבר.

                                                            *

הסקנדל האחרון שהוא השתעשע בו, אחד מהמפוארים בתולדות הביצה, נסוב סביב המין הנקבי. thp הטיח בו האשמות כוללניות בבורות (הוא מחפש בחורה "שתקרא יותר מספר אחד בשנה, ושזה לא יהיה של מיכל שלו או פאולו קואלו"), בחוסר חוש הומור ("בנות לא צוחקות, אלא מצחקקות. זה משהו שהן סוחבות עוד מילדותן – הצחקוק האדיוטי הזה"), ובאמונות תפלות ("האם אין בחורה עלי אדמות שלא מאמינה בצ'אקרות או בטארוט ?")

הוא מסכם:

"להיפגש עם חברים שלי אחרי שהייתי איזו תקופה עם בחורה זו אותה הרגשה, אני מניח, שיש למורה לחינוך מיוחד כשהיא חוזרת הביתה אחרי יום עבודה. אחרי שנגמר הריגוש הראשוני אתן פשוט משעממות אותנו למוות.

השקפת עולמו של thp שפעם, בימים שבהם התפלפלו אם לאישה יש נשמה, הייתה נורמה, היא בזמננו לא רק משוקצת, אלא גם נדירה, לפחות בפיהם של אנשים היודעים להתנסח ברהיטות. ההשתאות מפרץ שנאת הנשים שלו הוביל לאוסף תגובות נרגנות וזועמות, בדיוק מה שהוא רצה, מן הסתם.

את האשמתו של thp ניתן לסכם בכך שנשים פחות אינטליגנטיות מגברים. זו מסקנה שנכונה לפחות לגבי מתמטיקה, (בפסיכומטרי האמריקאי – 90% מאלו שעוברים את ציון ה-700 בחלק הכמותי הם בנים) אולם דווקא בכשרון המילולי, מנת המשכל הרלוונטית יותר לחיי היומיום, עולות נשים על גברים, במיוחד כאשר הן אינן בזמן הווסת שלהן.

אומנם נכון שהצדדים הקיצוניים של העקומה מאכלסים יותר זכרים מנקבות. יש יותר גאונים מגאונות ויותר מפגרים ממפגרות.

                                                            *

לא סתם הגיע thp אל הפרובוקציה העסיסית כנגד הנשים. הוא טעם מניחוחה המשכר של ההתגרות המילולית כבר כשתקע סכינים בבלוגרים:

"רוב הכותבים בבלוגים, אני אסתכן ואומר, סובלים ממצוקה. התגובות הן הן הדלק שמריץ את כל העניין של הבלוגים. זו אינטראקציה חברתית מהסוג הזול ביותר. אם כל-כך הרבה מאיתנו הידרדרו לאופציה הזולה ביותר, משהו באמת רקוב בממלכת דנמרק".

אבל גם כשהוא כותב להכעיס אפשר לשמוע מ-thp היגד יפה, מתובל בנוסטלגיה כדרכו, שלפחות אצלי פרט על נימה מוכרת:

אם יש דבר טוב שהבלוגים עשו לי, זה שפעם ראשונה, אולי מגיל 12 או משהו כזה, שכשהלכתי לישון רציתי שכבר יהיה מחר, כדי לראות את התגובות לפוסט האחרון. כמה שנים כבר לא קמתי בבוקר בטירוף של לעשות משהו ? מאז החופשים הגדולים של ילדותי, כשלא יכולתי לחכות לבוקר כדי להתחיל לשחק כדורגל ברחבה. הבלוגים, לפחות לזמן קצר, הזכירו לי שהפוטנציאל לזה עדיין קיים אצלי.