הומוסקסואלים אוהבים לנקוב במספר עשרה אחוזים, כשהם משערים את חלקם באוכלוסיה. לפי נתונים עדכניים ומהימנים יותר, רק ארבעה אחוזים מנהלים אורח חיים הומוסקסואלי בארצות המערב, ושני אחוזים נוספים הם ביסקסואליים, דו-מיניים בשמם העברי.

יהיה חלקה בציבור אשר יהיה, לקהילת הגייז יש יצוג נאה בבלוגוספירה, נאה בשיעורו ולרוב, נאה גם בכתיבתו -מעורר פיתוי למצוא קשר בין נטייה מינית לבין יכולת מילולית.

מבין הבלוגרים הגאים או הגאים חלקית, Night הוא משובב במיוחד, ובולט בכתיבה רהוטה, פשוטה ומעניינת.     

נייט, סטודנט מצפון ת"א, ניהל מגעים מיניים חטופים עם גברים מאז בגרותו, אבל לאורך כל השנים שמר את האהבה ואת הרומנטיקה לבנות, וזמן רב אף הייתה לו חברה קבועה.  רק בשנה האחרונה הוא גמר בליבו למצות את האופציה ההומואית עד תום ולתור אחר בן זוג.     לרוע המזל, אאוטינג שנעשה לו אצל הוריו גרם להם לאיים בזריקתו מהבית, והוא, הסמוך על שולחנם, צריך עתה להיזהר שבעתיים ולנהל חיים כפולים.

                                                                        *
הלגיטימציה שקיבלה ההומוסקסואליות בעשורים האחרונים כרוכה, בין השאר, בתפיסתה כצורך פנימי  ולא כפרי של בחירה חופשית.   עיון בבלוגו של נייט מגלה שהתפיסה הזו מוטעית, לפחות במקרה שלו.    גם אם המשיכה לבני מינו טבועה בו, אין היא בלתי נשלטת.   חיפושו אחר זהות מינית חדשה הוא ניסיון להגיע להשלמה פנימית ולרצות צורך בוער, אך הוא מודה שההומואיות אינה האופציה היחידה הפתוחה עבורו.

העדויות המדעיות מצביעות על כך שעל הנטייה המינית יש השפעה גנטית חזקה, אך נראה שזו אינה חזות הכול. ב-50% מהמקרים, תאום זהה של הומוסקסואל יהיה גם הוא חד-מיני בנטיותיו. אם הד-נ-א היה קובע המשיכה המינית הבלעדי השיעור היה עומד על מאה אחוזים.  מצד שני, אם לד-נ-א לא הייתה שום השפעה, המספר היה נמוך בהרבה.

במקרה יחיד במינו, זוג תאומים זהים זכרים שהופרדו בלידתם, הפכו בבגרותם לבעלי נטיות הומואיות דומות, על אף סביבות הגידול השונות.  כאשר נפגשו וגילו שהם מהווים תמונת מראה זה לזה, הם אפילו התאהבו.   

תיאוריה מעניינת על מקורות ההומוסקסואליות (שאינה תקפה ללסביוּת), טוענת כי לידת בנים מביאה לשינויים הורמונליים ברחם האם.   בשל השינויים הללו, כל לידת זכר מגבירה את הסיכוי להיווצרותו של ילד "עליז".   לבן שנולד אחרי ארבעה אחים מבוגרים יש סיכוי גבוה בהרבה להיות הומו מאשר לבן בכור, או לבן שנולד אחרי ארבע בנות.

זאת תיאוריה מבוססת בנתונים אך מפתיעה מאוד. יוצא ממנה ששיעור ההומואים צריך להיות עצום ורב בחברות שמרניות, שבהן אישה מולידה בנים רבים.  דווקא בחברות מתירניות שבהן מסתפקות נשים בילד ובכלב, ההומואיות צריכה להתמעט.  מסקנה די מפליאה.

                                                                        *

אחרי שגילו את סודו של נייט, שלחו אותו הוריו ההמומים לפסיכולוגית בתקווה שתשיב אותו אל דרך המוטב. אפס, כאן התגלה הניגוד בין אבא ואמא פרימטיביים לבין אשת מקצוע נאורה ושוחרת טוב. הפסיכולוגית ניסתה להנחות את נייט דווקא לגלות את מהותו האמיתית, אפילו אם היא הומואית.   התוצאה הייתה שמסע השורשים בנבכי הזהות המינית ממשיך לעת עתה במסלולו, גם אם מתחת לאפם של ההורים.

הבחירה בין חיים גאים לבין חיים סטרייטיים היא כמובן לגיטימית, אך איני אוהב את רעיון החיפוש העצמי, ששב וחוזר בבלוג.   ספוג בו משהו מהניו אייג' המודרני, כאילו ישנו גרעין של אישיות הקבור עמוק עמוק וצריך לחפור כדי לגלותו. מול התפיסה הזו הייתי מעמיד את הקביעה היהודית הימי ביניימית ש"האדם נפעל כפי פעולותיו".  האישיות היא, במידה לא קטנה, פרי של רצון והחלטה אוטונומיים. לנסות ולגלות מי אני זהו בזבוז זמן. מוטב להחליט מי אני.