לפנים בישראבלוג הייתה 144, פורצת דרך וחלוצה בתחום הבלוגים התעסוקתיים. הבלוגרית, מרכזנית במודיעין בזק, הפכה את עבודתה השגרתית למקור לא אכזב לדאחקות ולהנאה עבור הגולשים. עם הזמן הנושא מיצה את עצמו ובלוגה הלך בדרך כל בשר. תקופת האבל הייתה קצרה מאוד, שכן קמה לה ממשיכת דרך. באסטר, קופאית בלוקבאסטר, מדווחת בסגנון דומה להפליא על פכים קטנים בתפקידה, החדגוני רק למראית עין.  הסגנון, שפת דיבור פשוטה מאוד שאינה גולשת לעילגות, והתוכן, התבדחויות קלילות על חשבון הלקוחות, כל כך מזכירים את 144, שהחשד שאותן ידיים על המקלדת כתבו את שני הבלוגים אינו פג על אף אינספור הכחשות.  ישנו גם הבדל בולט: 144 עסקה בהתכתבות משעשעת עם דובר בזק באשר להצטרפותה לכותבי ביטאון החברה, מדובר בלוקבאסטר עדיין לא נרשמה פנייה דומה. גם זה יבוא.

גרשום שלום, חוקר הקבלה הדגול, מנוחתו עדן, ערך ניתוחים בלשניים מורכבים כדי למצוא זהות או שוני בין כתבי יד מיסטיים עתיקים. עבודתו המונומנטלית על ספר הזוהר מעוררת עד היום מחלוקת.         גם חידת הדמיון בין 144 לבין הבלוגבאסטרית תהווה נושא לפולמוס סוער באלף השנים הקרובות בין הדוקטורים לבלוגוספירה. השורה התחתונה של המחקר תיקבע רק בידי הפרופסורים של העתיד.

                                                                        *

בעיה קשה הכרוכה בעבודות רוטיניות היא השחיקה. כמה פעמים יכול אדם לחזור על אותה פעולה שמונה או תשע שעות מדי יום, חמש פעמים בשבוע. פסיכולוגים שחקרו את נושא השחיקה בעבודה ממליצים להגביר ככל האפשר את הקשר האנושי עם הלקוחות. רופא ילדים בעיירה קטנה סיפר שאיבד כל עניין בבדיקות חום ובמרשמי אקמול אינסופיים. הוא מצא סיפוק חדש בעבודה, אחרי שלמד לפתח קשר אישי עם הילדים והוריהם.  התעניינות בציון באלגברה ובהתקדמות בלימודי השחיה, מאולצת ככל שתהיה בהתחלה, יכולה כנראה להניב בסוף פירות.

הבלוגבאסטרית, לעומת זאת, מצליחה להנות מהעבודה למרות שיחסה ללקוחות גובל במיאוס מוחלט. הם מתעקשים להיכנס לסניף אחרי הסגירה, הם מנדנדים לה על סרטים ולא מקבלים "לא" כתשובה, הם תוקעים את האריזות ברחבי החנות ובמקומות הלא נכונים. נראה שבמקום לשרת אותם היא הייתה מעדיפה לרסס אותם בקיי-300, כראוי לקרציות. 

                                                                        *

גם בבלוג זה - בלי סקס אי אפשר. תעשיית הפורנו מגלגלת יותר כסף מאשר תעשיית הסרטים ההוליוודית. כמעט אין שעה ביממה שבה לא מופץ בארה"ב סרט פורנוגרפי חדש, ומקצת מהשפע הזה מגיע גם לבלוקבסטר. מה שגורר, בין השאר, מצבים מביכים::

יש גם את הסיטואציה שהלקוח עומד בקופה ויש לו חוב בחשבון על סרט שחזר באיחור, ותמיד הם שואלים "איזה סרט זה?" ואז בא הקטע הלא נעים לך תגיד לו ש"דוגי סטייל" איחר בשני לילות כשיש ים לקוחות בקופה לידו ואחריו, תמיד אני מנסה למלמל משהו כמו סרט מבוגרים... ואז הוא/היא משתתקים.