Love for all מגדיר עצמו כ"דתי, נשוי פלוס, שמאלני, דו מיני בארון, ומנסה לשמור על שפיות". הפרדוקסים המשתמעים מהתיאור - בין דת לאידיאולוגיה, בין דת ומשפחה לנטייה מינית, אינם מקלים על חייו של הכותב.

Love מסודר בחיים. בגיל 28 יש לו אישה, יש לו ילדים ויש לו עבודה מכניסה. הוא יכול היה לחיות חיים בורגניים רגילים, אלא שהניגודים שהוא שקוע בתוכם אינם נותנים לו מנוח., Love מחטט בתוך הקרע שבנפשו ומסביבו ומספר על הדברים הנוספים המטרידים אותו: 

ליבו יוצא אל הבילויים ואל הריקודים בעוד אשתו לא תמיר את הכורסא תמורת שום הון שבעולם.  בכלל, הקשר עימה אינו מה שהיה פעם, והמשפחה שלה מאמללת את חייו.  אבל הוא לעולם לא יעזוב אותה, "היא סבלה כל כך הרבה בחיים שלה שאני לא אעז לעשות לה את זה".

המצפון של Love, המצטייר כאדם ערכי באמת, מקשה עליו לעשות גם דברים אחרים: לחמוק ממילואים כאשר פג תוקפה של סיבת הפטור או לפטר עובדים כי  אין ברירה.

                                                            *

בניגוד לאלו שדו מיניותם המוצהרת היא מכבסת מילים להומוסקסואליות, Love נראה כמי שאכן מסוגל לחשוק בשני המינים. 20% מהגברים מדווחים על חוויות ומשיכות דו מיניות בשלב כלשהו בחייהם, אבל הרבה פחות מגדירים את עצמם כביסקסואלים. Love אינו מתבייש בהגדרה הזו. בימי עבר הדו מיניות הייתה הרבה יותר פופולארית מהיום, וקיסרים רומאים, כמו הדרייאנוס (מדכא מרד בר כוכבא), לא התביישו בה. הרהרתי קצת בנושא כשכתבתי על Night.   

כמה פרטים חסרים בתיאור דמותו המינית של Love. הוא אינו מספר על התבגרותו כצעיר דתי מבולבל מינית, חוויה טראומטית מן הסתם, ועד כמה היה שלם עם נישואיו.

                                                            *

יש מספר גדול להפתיע של בלוגרים דתיים, אשר משתמע, בתוך השורות וביניהן, שלא אמונה עזה מחזיקה אותם בחיק התורה והמצוות, אלא הקושי להיחשף כחילונים בעיני הסביבה החברתית. זהו מעין היפוך משונה לאנוסים היהודיים ההיסטוריים, שהיו צריכים להסוות את שמירת הדת ולא את אי שמירתה.

Love נשמע סקפטי ביותר לגבי הדתיות לאורך כל הבלוג, ולאחרונה הרחיק לכת כשכתב את אחד הפוסטים בשבת. בעבר הרחוק היו כמה רבנים שלא ראו שימוש בחשמל כחילול שבת, אבל כיום הישמרות מאלקטרוניקה בשבת היא סימן הזיהוי הבולט והמוסכם ביותר של האורתודוקסיה. Love מנסה ליישב בין האמונה לבין מעשהו בייחסו את איסורי השבת הנוכחיים, כמו גם איסורים אורתודוכסיים אחרים, להחמרה של רבנים הנעדרת מקור בתורה.

הנימוק אינו משכנע ונראה כמס שפתיים. בדרך כלל פירושם של הרבנים לתורה דווקא מתון ונאור יותר מאשר האופן שבו היא נקראת כפשוטה.  

לשם דוגמה, התורה כותבת לגבי עמים מסוימים:"לא תחיה כל נשמה". הרב קוק אומנם כתב שנפש הגוי קרובה לנפש הבהמה יותר מאשר לנפש היהודי, אך הוא מעולם לא קרא לעשות ג'נוסייד באומה נוכרית.

הרבנים אינם תובעים עוד ליישם את דיני הטומאה והטהרה המסובכים המפורטים בתנ"ך, ואת העונש המקראי "עין תחת עין, שן תחת שן", הם מפרשים כאילו כוונתו לתשלום ממון.

                                                            *

Love כותב בתדירות נמוכה. לאחרונה הוא מפרסם פוסטים בתכיפות גוברת וגם זוכה לתגובות רבות יותר, שאותן הוא מקדם בהתלהבות גדולה. ההתחבטויות שלו, שחלקן אוניברסליות וחלקן נובעות מהסיטואציה הייחודית מאוד שבה הוא מצוי, תמיד כתובות היטב, בשפה קולחת שמתייחדת בשימוש במשפטים קצרים, לעיתים בני שתי מילים או שלוש. סגנון כתיבתו מאופיין בהצגת שאלות ובניסיון לענות עליהם. לעיתים קרובות הוא מסיים פוסט בשאלה מבלי לכתוב לה תשובה. כנראה בתקווה שהקוראים יעזרו לו למצוא אחת כזו.