מאחורי הקלעים:
שיחה לדוגמא:
הוא: מה עושה כעת גיברת דנה במחשב? בין השניצלים המטוגנים שלך,המסך מבשל את העיניים :P ולא הציצים אם זה מה שחשבת :S!
היא: שניצלים!? הציצים שלי מושלמים מדי לזה תודה, כלום [חצוף זה לא מצחיק]
הוא: זה מה שמדהים בך ! גם אני כרגע לא עושה כלום פשוט כל דבר שאני מוצא באינטרנט אני מוצא אותו מרדים אותי, אני אשכרה כבר פעם נרדמתי בעמידה, מה המקום הכי לא שיגרתי שבו אי פעם נרדמת? וכן אני שואל את זה כדי לפתח שיחה..
היא: בתוך אוטובוס [חושבת לעצמה: איזה נודניק! מתי הוא ילך]
הוא: איפה היית כל חיי למה לא הזמנת אותי? ריספקט זה כמו להיות הומלס :P, הלוואי עלי אני מת להרפתקאה בגלל שזה לא שיגרתי ומשעמם אפשר למצוא את עצמך פתאום ביפן ליד סומו שמן,אגב היה אחד שהגיע בטעות באמריקה לארץ אחרת בגלל זה שהוא לא רצה חחח אז איך הגעת למצב כזה? לא הגעת במקרה בסוף ליד סומו שמן?
היא: חחח לא [טוב פה אני מודה שזה יכול להיות מאוד מוזר]
הוא: אז איך הגעת למצב כזה?
היא: וואי זה סיפור ארוך [רק שלא יכריח אותי לספר את זה]
הוא: כולי אוזן... אף ופה ונודניק :]
היא:[חושבת לעצמה: חחח אוף שיט אין לי כוח לספר!, חח אם ככה הוא חושב לעצמו שהוא, כנראה צדקתי באמת.]
היא: חחח שומע אין לי כוח לספר את זה :]
הוא: ברור למי יש כוח לעשות תספורת, לספר כאלו דברים אי אפשר לספר את זה. גם אני לא אוהב לספר למרות שאשמח לגמור קורס תספורת. ובסוף אעשה לכולם קרחות, כחלק מהמזימה שלי להשתלט על העולם. נשמעת עייפה :]
היא: חח כן קצת, קרחות? נשמע כמו נאצים.
הוא: זה העניין בדיוק מותק, לעשות צבא של קירחים כמזימה :P
היא: חחח היטלר שכמוך!
הוא: תודה גם אני מת עליך אייכמנית שכמותך כי אם אני היטלר אז את העוזרת המותק שלי
היא: תודה מאמי אבל אני לא אייכמן אז אל תקרא לי אייכמן!
הוא: אוקיי פיטרפנית, בקיצור אני חייב לעוף עם כנפי התינשמת שלי היה נעים לשוחח איתך. כמה שורות שיחה! שיו ;]
היא: חחח ביי.. [חושבת לעצמה: גברים! מתי יפסיקו לרדוף אותנו]
[רוטינת פירוק]
הוא: אגב יודעת מה את מזכירה לי, את ידידה שלי היא כזאת כוסית חבל על הזמן!
היא חושבת כל הזמן שמי שמדבר איתה רודף אחריה ואז היא עונה בתגובות קצרות האלו אין זה הכי קורע, ככה היא גם חשבה עלי.. בהתחלה עד שהבינה את האמת.. את דומה לה.
[הוא חושב לעצמו: מקווה שהיא תאמין לי בקטע הזה, למרות שאני באמת חרמן רצח עליה]
היא: חח טוב.. [חושבת לעצמה: שיט איך הוא ידע לעזאזל]
הוא: לא במובן הפיזי כמובן P: רק בצורת הדיבור
היא: מה!? חצוף [יוווו]
הוא: חחח לא אמרתי שאת נראית פחות ממנה, אמרתי שרק את לא דומה לה מבחינה פיזית :]
היא: אההה חחח
הוא: טוב מותק נשתמע אני מוכרח, להסתלק מהמחשב כי זורקים עלי פה רימון P:
היא: טוב ביי.. [חושבת לעצמה: חח נודניק אבל חמוד, קצת הומו אבל חמוד :] ]
הוא: אגב האינטרקציה בין שנינו, אנחנו עוד נעבור דרך הגשר הזה.. ;] [חושב לעצמו: האם טעיתי כשאמרתי את זה, מקווה שזה לא יהרוס לי]
היא: חח טוב.. אתה הולך? [חושבת לעצמה: חחח גשר אני מעדיפה לעבור את הגשר הזה בתוך המים, הוא מתאמץ מדי]
הוא: בטח צ'או מותק.
הוא: ביי..
עולם המחשבות לאחר:
היא: אוי אוי כל הגברים האלו מתי אמצא לי מישהו באמת.. אולי לנסות איתו? טוב אין לי כוח גם ככה
לגברים.. =\
הוא: מתי אפסיק להיות לבד לעזאזל? למה כשאני אומר אמת וכנה זה הורס לי? למה להיות בלי מסכה הורס ולמה עם מסכה זה פחות לפעמים אבל עדיין, למה לפעמים גם אני אמור להיות מזויף ליצור איזה תדמית?, פעם הבאה אצור איתה שיחות על יחסים, מקווה שאיכשהו יעזור...., להיות אמיתי מזויף? מה כבר אפשר לעשוץ פאק אני חרמן נמאס לי מזה נמאס לי לשבת בצד בפינה ולאונן.... רק רוצה אהבה כמו כולם. יש לי רעיון אכתוב את זה בפוסט, פאק חייב סיגריה.... טעיתי בשיחה הזאת.. היא לא מסוגלת פעם אחת להיות אכפת לה ממני? לי אכפת ממנה.. הלוואי יכולתי לקרוא את מחשבותיה, אני יודע שהיא יודעת את המטרה שלי..
עברה שעה ואחרי קריאת הפוסט,
נכנסת בת ובן לראות את הפוסט:
חחחחחחחחחח מזה הדבר הזה!?
שיואו מסכן.. טוב זה משעמם גם לקרוא..
הוא: חחח חביב.. איזה לוזר הוא..
היא: צפוי!
עבר שבוע:
:( - בפנים
:) בחוץ
עולם התקשורת יותר מדי מסובך, כיצד אפשר לדעת? מתי יגיע היום בו יהיה איזון בין הרצונות של כולם
וככה יגיע מצב שונה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
