pictures

לא רציתי לכתוב סיפור מעולם. אני גם לא מעוניין שיקראו את זה. אני גם לא גאה בזה. אני רק מעוניין לחלוק עם אותם הבודדים אשר יכולים להזדהות.

 הוא הרגיש מופרד מהם, אתה לא מופרד מהם הם כמוך, אמר ירון. אמרתי לו אז מדוע הם מגיבים ככה? אני בטוח שיש להם כל מיני סיבות זה לא בהכרח קשור אליך אולי היה להם יום רע לך תדע. כן אני בטוח שאתה צודק אמרתי לירון. אז למה אתה מחכה? תיגש. אתה בטוח בקשר כל זה? כן אני בטוח אין לך משהו אחר להפסיד. הבטתי בהם, מיד הלב התחיל לקפוץ, מה אם יהרגו אותי? אוי שתוק הם לא יהרגו אותך זה שוב אותם מחשבות ישנות שעובדות עליך. לא הרגשתי היותי באותו ערב. האם זה בגלל הסביבה או הקהל. מה שבטוח ידעתי שאני צריך לנפץ את הפחד הזה. לפתע אני רואה אותה מסתכלת ואז חוזרת. טוב היא הסתכלה היא רואה שאתה רוצה לגשת. אז החלטתי שזהו זה אני ניגש. לאט לאט אני מתקרב. לפתע אני רואה את עיניה מסתכלות עלי.  אוי שיט מיד חמקתי משם וירון תפס אותי ואמר תגיד לי מה ת'עושה אתה לא רוצה לגשת? לא עכשיו אני לא יכול, סמוך עלי אתה כן תוכל סך הכל המחשבות עובדות עליך. אני לא עשיתי את זה בעבר. אז מה גם אני לא עשיתי את זה אבל התחלתי ונחש מה? זה לא נראה רע ממה שאתה חושב, מקסימום לא יקרה כלום ותשאר חי. אתה צודק אבל עדיין. או עדיין מה? מה אתה תינוק? התחלתי להתעצבן ואמרתי לו אוקי אני אגש אבל אם הן יעשו משהו אני אפיל את האשמה עליך טוב נו אתה ניגש? כן רגע.. והנה הלב התחיל לקפוץ התקרבתי שוב המבטים, סליחה... הן מסתכלות עלי [ידעתי שאני לא צריך לומר סליחה אבל משהו בי מהפחד קפץ] יש לכן אולי סיגריה? הן: מה אתה רוצה? שיט ידעתי שאני לא צריך לגשת. טוב סורי ואז הלכתי משם. רציתי להחטיף לו כאפה, אבל לפני שפתחתי את הפה הוא אמר לי. אני גאה בך, אתה יכול להסתכל על זה איך שאתה רוצה אבל זה שניגשת כבר מוכיח שהתקדמת בשלב הראשון. ונחש מה זאת רק ההתחלה? הפעם הזאת שלחה אותי למסע, לא סתם מסע. מסע שלא אשכח. ידעתי הכל ידעתי כל מה שצריך, אבל מעולם לא יכולתי ליישם זאת, פחדתי מדי לעמוד מול שלי. פחדתי מדי להשתנות ולהביע מול הקהל דברים, אבל הפעם אני עושה זאת לא משום שאני מפחד שהם ידחו את זה. האמתי כבר אני לא שם זין על שידחו את זה ולא יתייחסו כי אני פה, אני עושה מה שאני צריך בחיים האלו. ומי שלא מעניין לו זאת בעיה שלו. להשיג נשים עבורי זאת תמיד הייתה בעיה, לא היו לי את ההורים או האנשים הנכונים מהם ללמוד הייתי נע בין מסע לייסור  וסבל. עד שיום אחד הכל השתנה. אני לא יודע אם זה לטובה או לרעה אבל זה הולך להיות חתיכת מסע. יום א' יום ב' הזמן עובר מהר. מחר אולי נמות מחר אולי נשאר. אבל מה שאני יודע, שכל עוד יש נשמה בגופי, יש לי מה לראות, ויש לי גם מה להציע.