לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

הולכים אל הלא נודע



כינוי: 

בת: 30

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2012    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
26272829   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

2/2012

לכל דבר צריך להיות כותרת?


 

אז בשעה טובה ומוצלחת סיימתי עם הבגרות בתיאטרון... היה מדהים! כמה אנרגיות, כמה אדרנלין, כמה כיף וצחוק וחיוכים ומחמאות מאנשים :)

הייתי מרוצה. השקעתי מאוד בסטירות וכאב לו, ראיתי שכאב לו הוא פשוט היה בהלם מהכוח שלי, חברה שלו ראתה את הנשיקה שלנו ואני ראיתי עליו שזה הפריע לו. אמא שלו הנסיכה הזאת אמרה לי כל הכבוד על הסטירות, שייכאב לו קצת. כן הא?!

 

 

היום גיליתי שהם נפרדו. למה? כי הוא כבר לא מתרתגשת לראות אותה, כי זה כבר לא זה, כי "זאת לא היא, זה הוא...." 

אז אני אשקר ואגיד שהתבאסתי מאוד בשבילם כי הם היו כאלה חמודים ביחד!

 

מצאתי במקרה בשבוע שעבר את השיר שהוא כתב עליי לפני שנתיים... אחלה טיימינג.

 

דניאל

דניאל, כל מי ששואל מקבל תשובה אחת
את תמיד מס' 1!
זה לא מאוד בוגר
ואולי אני קצת מפגר
אבל אני יודע שכשאת קולך שומע
מציף אותי חיוך ואני טובע.

חיוך כובש, לב חם אעש
מושלם בלי פגם
שווה ביותר שאת כולם שובר.
הורסת, מדהימה
את הרמה מרימה, הכל טוב, נשמע מצוין
מבט תמים, חמוד וביישן

את נשמת ברבור אתיופי
מי שצופה בך אומר- איזה יופי!
חכמה נשפכת, צחוק מתגלגל
חברים נמשכים אלייך כמו נשים לגואל.

עיניים חומות, מרפק נחמד
קול ערב ויופי לעד.
אופי אדיר, כישרון כמו לגאדיר,
שובה את כולם, פשוט...

הכי בעולם!

 


חמוד לא?

 

 

 

 

 

נכתב על ידי , 29/2/2012 20:03  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




הבגרות בתיאטרון עוד 43 שעות.

עוד 43 שעות מסיימים עם החלק המעשי של העסק... וואו כמה עבדנו. כמה קרענו את התחת שלנו אחרי שעות בית ספר לעשות חזרות וראנים, לביים הכל, לעצור, לתקן, להתנשק שוב, לא טוב. נשיקה יותר ארוכה. כוסאמק. 

43 שעות לפני ואני נשברת. יופי דניאל מצאת לך את הזמן להתפרק....

אתם בכלל לא מבינים כמה עומס ולחץ יש עליי כל התפאורה המזדיינת הזאת. להגיע אתמול לבמה ולגלות שכל מה שעשית עד עכשיו ירד לטימיון כי זה לא ממלא מספיק את הבמה, להשיג תלבושות, לתכנן הכל, מתי יוצאים, מתי נכנסים, מתי נדלק האור, מתי נכבה האור, מתי? ואיך? ולמה? וכמה? ודיייייי!!!!

כמה עצבים היו בחזרות האלה.... כמה ריבים, בכי, צרחות, צחוקים, כיף, זיעה, לחץ אטומי. 6 חבר'ה בתור סיר לחץ. חבר'ה באמת מקסימים, נרקיסים אחד אחד אבל מקסימים עם כל זה אני גאה בהם. 

יאללה עוד יומיים בראבק וזה נגמר!!!!!!!

 


 

אירוניה- היא צורת מבע, בין אם במילים או במעשים, שבה המשמעות האמיתית של הדברים, כפי שמסתבר בדיעבד, מנוגדת למשמעות של הדברים בזמן הפעולה, כתוצאה של "צחוק הגורל". הדוגמה הפשוטה ביותר של אירוניה היא סנדלר שמתהלך ללא נעליים. האירוניה במשפט זה באה לידי ביטוי בעובדה שהסנדלר מייצר פריט כלשהו שאין בבעלותו.

 

אני משחקת את המאהבת שלו. המאהבת של זה שבגד בחברה שלו איתי. אני מאוכזבת מעצמי וממה שקרה אבל רציתי שזה ייקרה, כבר הרבה זמן שרציתי שזה ייקרה בינינו. בטח שלא ככה... אבל זה קרה. אני לא מתחרטת על זה, הוא כן. (למרות שהוא אמר שיכול להיות שאיפשהו, במעמקי ליבוא הוא כן רצה את זה אבל זה היה האלכוהול ולא הוא...) הוא לא רוצה איתי שום דבר, אני כן. 

לפני שנה הוא אמר לי שהוא מאוהב בי ואני דחיתי אותו בשביל איזה "כלומניק מהדרום שבכלל לא שם עליי" ועכשיו הוא דחה אותי בשביל אחת שקטנה ממנו בלא יודעת כמה ויש לו מערכת יחסים איתה כבר חצי שנה אם לא יותר... 

אני הולכת לבלות איתו את כל השנה הבאה באותה שנת שירות, באותה פנימייה, כוסאמק לגור איתו באותו בית. 

אירוניה או לא?

 

נכתב על ידי , 21/2/2012 19:35  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




Im Back 

 

אני לא יודעת למה חזרתי לפה.

יש שיגידו פתטי אבל לא אכפת לי.

בשבוע האחרון מצאתי את עצמי מבקרת בבלוגים ישנים-חדשים של אנשים דיי ישנים שעם רובם אני כבר לא בקשר ועשה לי חשק לחזור.

הפוסט האחרון שלי היה ב2008! על רותי ז"ל. קרו כל כך הרבה דברים מאז שאת רובם אני אפילו לא זוכרת ורק להסתכל על איזו ילדה הייתי ועל סגנון הכתיבה הכל כך לא בוגר שלי הכללל עם מלאאא אותייווותתת ומללאאא סימניםםם שלא קשורים לחיים!@#$%^&*><"

אשכרה חזרתי 4 שנים אחורה. 

זה גרם לי לחשוב על כל הדברים שעברתי מאז כבר עליתי לתיכון, אני כבר בשנה האחרונה שלי, כבר היו לי מערכות יחסים אמנם לא הרבה והן גם לא היו ארוכות במיוחד אבל חוויתי דברים, היו לי אהבות, אכזבות, המון רגעים עצובים, המון רגעים שמחים והמון רגעים מעורבים. 

התבגרתי כל כך. למרות שאז החשבתי את עצמי כילדה בוגרת או לפחות כילדה שיש לה חשיבה בוגרת עכשיו אני מבינה עד כמה התבגרתי ואני מסתכלת על דברים שעשיתי או לא עשיתי ולומדת לקח כמעט מכל פוסט. לא מתחרטת על כלום. הייתי ילדה מתוסבכת ונשארתי כזאת אבל היום, אני יודעת איך להתמודד עם הדברים ולא לברוח. טוב, בערך....

התגעגעתי לכתיבה. בדרך כלל הייתי כותבת למגירה או לאיזו מחברת מכיתה ט' באזרחות שחוץ מאיזה 2 עמודים לא באמת היו כתובים בה דברים וגם למסמכי הוורד שנשמרים בתיקיה הסודית שלי על המחשב. 

סביר להניח שאני לא אעדכן פה הרבה ושגם לא יגיבו פה זה כבר לא מפריע לי. 

 

 

אחרי חודש וחצי של עבודה מפרכת, זיעה, לחץ, אינספור ריבים, צרחות, נשיקות, חיבוקים וחזרות נשאר עוד פחות משבוע לבגרות בתיאטרון...

אז שיהיה שבוע מוצלח! :) 

נכתב על ידי , 18/2/2012 16:27  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





1,900
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לLittle Miss Helpful אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Little Miss Helpful ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)