טוב אם יש מישו שקרא תפוסט הקודם, אני מצטערת, אבל ה"סיפור חיים" שלי יצטרך לחכות.
כי ממש ברגעים האחרונים קרה משו שפגע בי ממש ממש.
זה התחיל בשיחה רגילה איתו באייסי ... ואחרי כמה זמן התחלתי לכתוב לו שמדהים שהם ביחד חודשיים והם עדין לא "אכלו" אחד תשני.
ברוח טובה כזאת, שזה מדהים איזו זוג מעולה הם.
אבל הוא קלט את זה בצורה אחרת, כאילו אני יורדת עליהם שהם יענה הרבה זמן ביחד.
ואז זה פגע.
המשפט הכי שנוא וכואב שבנאדם יכול לומר לי.
ועוד אחד שאני בקושי מכירה חודשיים-שלושה.
"טוב מה לעשות, לא כולם מחליפים בן זוג כמו גרביים" ((או משו כזה)).
ומאז שקראתי תמשפט הזה איבדתי את זה. זהו.
הוא עבר את כל הגבולות.
התחלתי לכתובב לו שבכלל לא יתערב לי בחיים כי הוא לא מבין בהם בשיט, והוא חושב שהוא כן.
"אני קורא את הבלוג שלך" ((השני, בתפוז))
מה אז כאילו כל מה שאני כותבת על בנים שם הם האהבות שלי ?! החברים שלי ?!
הבנתי.
בסדר.
הוא חושב שאני זונה.
שימשיך לחשוב ככה.
כי לא הוא, ולא אפ'חד אחר שמכיר אותי יודע תאמת.
אפילו בת דודה שלי.
אולי היא יודעת קצת. אבל היא לא יודעת הכל.
אז מי הוא שישפוט אותי ותחיים שלי ?!
קיי, אז כתבתי על בנים. אז הם פתאום החברים שלי ?!
הוא הרי לא יודע שאני בכלל לא נפרדתי מרוב החברים שהיו לי. 2-3 נראלי נפרדתי מהם.
כל השאר זה בכלל דברים אחרים.
הוא לא יודע שאחד נפרד ממני כי הוא הפך לערס ועשה ממני צחוק !
הוא לא יודע שאחד נפרד ממני כי הוא הלך לאחרת עוד כשהייתי איתו !
הוא לא יודע שאחד נפרד ממני כי פשוט נמאס לו ממני !
הוא לא יודע שאחד נפרד ממני כי לא רציתי לזרוםם בגיל די צעיר !
הוא לא יודע שאחד נוכחי בחו"ל כבר איזה 4 חודשים, סובל בניתוחים, ואני מנסה להחזיק בשבילו.
אוקיי, אני מודה, אז מישו אחר גרם לי להרגיש טוב ורציתי להיפגש איתו. ביג דיל.
אוקיי, אז התחרמנתי עם ידיד שלי. בסדר- אשמה. אבל לא בגדתי בזה שבחו"ל.
אנחנו אפילו לא חברים !! סתם אהבנו. ורבנו. ועכשיו אנחנו בשתיקה !
אין, החיים שלי מסובכים...ואז אחד בא מבחוץ ומחליט לשפוט אותי. מכל כיוון.
אין לו מושג בשיט מהחיים שלי.
מהחברים שלי.
מהאהבות שלי.
מהסבל שלי.
ולחשוב שחשבתי שהוא ידיד שלי...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: