"כשאני עומד על ראש ההר, כשהציפור הגדולה קרבה, היא קטנה בעיני, אבל גדלה עם ההתקרבות עד שאני זוכה לראות במלואן את כנפיה מלאות החן, פניה הגאות וחברתה הטובה. מהר מדי היא שוב נעשית קטנה באופק, ונעלמת מן העין, ואני קורא: 'הנה, היא נעלמה!' אבל יש עוד פסגות הרים אחריי, ובדיוק ברגע שאני מבחין שהציפור הגדולה יוצאת מטווח הראייה שלי, אני יודע שיש עיניים חדשות שרואות אותה, וקולות חדשים שקוראים: 'הנה, היא באה!' "
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אוטופיה