מליון שנה בערך חחח.
אין לי כל כך על מה לעדכן,
רק שנראלי שעליתי קילו או משו,
הפסקתי לספור קלוריות וזה ממש לא טוב,
והתחלתי לאכול,מה שנקרא,"בריא".
מקווה שהצום הזה (אחח יום כיפור אהובי חח) יעזור לי לחזור למוטב.
כמה התגעגעתי לתחושה העוקצנית הזאת בבטן,הריקנות הזו...
כשאמרתי לאבא שאני צמה הוא אמר "את במילא לא אוכלת מה זה משנה".
יופי תודה רבה אבא:\
ונמאס לי מכל החברות שלי שצוחקות "אהה זה בטח החג שאת הכי אוהבת" וצוחקות בעצמן מהבדיחות העלובות שלהן,
לעזאזל מה אתן לא מבינות בעובדה שזה לא מצחיק בכלל?
באמת שמתחיל להמאס לי כבר מכל השטויות האלה,
"בלה בלה בלה ***** את עוד שנייה עפה פה ברוח מהמזגן",
וכל מיני יציאות כאלה...
סבבה הבנתי שירדתי 10 קילו וזו שמחה גדולה,ותודה שאתן משתתפות בשמחתי בדרך הביזארית והמעצבנת שלכן,אבל הגיע הזמן לראות איפה הגבול ולהתרחק ממנו.
ונמאס לי גם ממנו,
כשהוא צריך משהו הוא יודע טוב מאוד לשגע אותי והכל,
ובאייסיקיו ובמפגשים של החבר'ה הוא נחמד וחמוד וכל הזמן קורא לי לבוא לשבת איתו ומדבר איתי ונותן לי חיבוקים כשאנחנו מתראים או נפרדים,
אבל בבצפר...מה פתאום,לא בכבודו לבוא להגיד שלום בכלל.
אני מבינה אותו מצד אחד,אני יושבת לרוב עם אנשים שהוא לא כל כך מחבב,בלשון המעטה,ולא נעים בטח להגיד לי שלום ולכל השאר לא,
אבל בכל זאת,יש זמנים שאני יושבת עם חברים משותפים שלנו,והוא עדיין לא יבוא להגיד שלום.
כל הרוע יוצא ממני כשאני רעבה,
לא יודעת למה.
יש לי חרא מצברוח ואני חושבת רק על דברים שליליים חח,
ואין לי כוח לדבר עם אנשים ולהיות מגעילה,
באלי פשוט ללכת לישון עד מחר בערב ולסגור 48.
יום חמישי בערב שתיתי המון,ועל בטן ריקה,
השתכרתי כמו מטומטמת,
התנשקתי עם ידיד שלי (כפי שאמרו לי),
דיברנו על זה והכל בסדר וזה "לא קרה" חח,
הקאתי המון,את הכל חחח,
אבל ממה שאני זוכרת היה דווקא כיף חח,
מזמןןן לא שתיתי ככה...
צום קל אהובות שלי,
וגמר חתימה טובה:)
3333>
מישו ראה ת'תוכנית שהיא השתתפה בה?
שכחתי איך קוראים לה,
זה היה ביס דוקו מזמן,
תוכנית ממש מעניינת...
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
